ויען צפר הנעמתי ויאמר׃ |
הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק׃ |
בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם׃ |
ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃ |
ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃ |
ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך׃ |
החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא׃ |
גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע׃ (Sheol h7585) |
ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים׃ |
אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃ |
כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן׃ |
ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃ |
אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃ |
אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה׃ |
כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃ |
כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃ |
ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃ |
ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃ |
ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃ |
ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש׃ |