משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃ |
חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃ |
על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃ |
תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃ |
ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃ |
כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃ |
וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב׃ |
ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות׃ |
והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ׃ |
מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃ |
משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל׃ |
אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו׃ |
משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃ |
לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃ |
כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃ |
כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר׃ |
ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר׃ |