< Gálatas 4 >

1 Pero yo digo que mientras el heredero es niño, no se diferencia de un siervo, aunque es señor de todo,
זכרו, גם אם אב עשיר מת ומוריש לבנו הקטן את כל רכושו, הילד הקטן דומה במעמדו לעבד. אין הוא יכול ליהנות מן הירושה עד שיגיע לגיל בגרות (או לגיל מסוים שקבע אביו למתן הירושה).
2 sino que está bajo tutores y administradores hasta el día señalado por el padre.
עד אז עליו לשמוע לקול המבוגרים האחראים לטיפולו ולחינוכו.
3 Así también nosotros, cuando éramos niños, estábamos sometidos a los principios elementales del mundo.
לפני בואו של ישוע המשיח היה מצבנו דומה. בעת היותנו חסרי בגרות, היינו משועבדים לדרכי העולם.
4 Pero cuando llegó la plenitud del tiempo, Dios envió a su Hijo, nacido de una mujer, nacido bajo la ley,
אך בהגיע הזמן המתאים שלח אלוהים את בנו, שנולד לאם יהודיה,
5 para que redimiera a los que estaban bajo la ley, a fin de que recibiéramos la adopción como hijos.
כדי לשחרר אותנו מהשעבוד לתורה, וכדי לאמץ אותנו לבניו.
6 Y porque sois hijos, Dios envió a vuestros corazones el Espíritu de su Hijo, que clama: “¡Abba, Padre!”.
היות שאנחנו בני־אלוהים, הוא השכין בלבנו את רוח בנו, ומשום כך יש לנו את הזכות לקרוא לו: אבא, אבינו.
7 Así que ya no eres siervo, sino hijo; y si hijo, también heredero de Dios por medio de Cristo.
מעתה ואילך אין אנו עבדים, אלא בני אלוהים ממש; ומאחר שאנחנו בני־אלוהים, כל מה ששייך לאלוהים אבינו שייך גם לנו.
8 Sin embargo, en aquel tiempo, al no conocer a Dios, estabais esclavizados a los que por naturaleza no son dioses.
אתם הגויים, לפני שהאמנתם באלוהים הייתם עבדים לכל מיני אלילים מגוחכים, שקראתם להם”אלוהים“.
9 Pero ahora que habéis llegado a conocer a Dios, o más bien a ser conocidos por Dios, ¿por qué volvéis a los débiles y miserables principios elementales, a los que queréis volver a esclavizaros?
עתה, לאחר שמצאתם את אלוהים (או נכון יותר לומר: לאחר שאלוהים מצא אתכם), כיצד יכולים אתם לחזור ולהשתעבד לאמונה חלשה ורופפת, הגורסת שניתן להיוושע על־ידי קיום מצוות התורה?
10 Ustedes observan los días, los meses, las estaciones y los años.
אתם מנסים למצוא־חן בעיני אלוהים על־ידי שמירת חגים ומועדים!
11 Temo por vosotros, que haya desperdiciado mi trabajo por vosotros.
אני חושש מאוד שכל עבודתי בכם הייתה לשווא.
12 Os ruego, hermanos, que os hagáis como yo, porque yo también me he hecho como vosotros. No me hicisteis ningún mal,
אחים יקרים, מדוע אינכם מקשיבים לי? עכשיו אני חופשי ומשוחרר מכבלי מצוות התורה, ממש כמוכם. כשבאתי אליכם בפעם הראשונה, כדי לספר לכם את הבשורה, לא בזתם לי למרות שהייתי חולה.
13 sino que sabéis que a causa de la debilidad en la carne os prediqué la Buena Nueva la primera vez.
14 Lo que fue una tentación para vosotros en mi carne, no lo despreciasteis ni lo rechazasteis, sino que me recibisteis como a un ángel de Dios, como a Cristo Jesús.
מחלתי הייתה דוחה ומתועבת, אבל לא דחיתם אותי ולא הפניתם לי עורף. לקחתם אותי לביתכם וטיפלתם בי כאילו טיפלתם במלאך מן השמים או בישוע המשיח עצמו!
15 ¿Cuál fue la bendición que disfrutaste? Porque te doy testimonio de que, si fuera posible, te habrías sacado los ojos y me los habrías dado a mí.
מה קרה לכם? פעם הייתה בכם רוח של אהבה, אחדות ושמחה; בימים ההם אהבתם אותי כל־כך, עד שהייתם מוכנים לנקר את עיניכם ולתת אותן לי, אילו היה צורך בכך.
16 Entonces, ¿me he convertido en vuestro enemigo por deciros la verdad?
האם הפכתי לאויבכם משום שאני אומר לכם את האמת?
17 Ellos no os buscan con celo de ninguna manera buena. No, ellos desean apartaros de nosotros, para que vosotros os busquéis a ellos
האנשים האלה שמשתדלים מאוד למצוא־חן בעיניכם, אינם עושים זאת מתוך רצון בטובתכם, אלא מתוך רצון לסכסך ולהפריד ביניכם לביני, כדי שלא תקשיבו לי, אלא תקשיבו להם בלבד.
18 Pero siempre es bueno tener celo por una buena causa, y no sólo cuando estoy presente con vosotros.
ודאי שאני רוצה שאנשים יתנהגו יפה כלפיכם, אך זאת רק בתנאי שמניעיהם טהורים ושאין הם מתנהגים כך רק כשאני נמצא אתכם!
19 Hijitos míos, de los que vuelvo a tener dolores de parto hasta que Cristo se forme en vosotros,
ילדי, אתם כל־כך מכאיבים לי! אני סובל ייסורי ציפייה ליום שבו תתמסרו למשיח בכל לבכם, בדומה לאם הסובלת ייסורי לידה בציפייה להולדת בנה.
20 pero podría desear estar presente con vosotros ahora, y cambiar mi tono, pues estoy perplejo por vosotros.
הלוואי שיכולתי להיות אצלכם עכשיו ולדבר אתכם פנים אל פנים, במקום לנסות להשפיע עליכם בכתב; פשוט איני יודע מה לעשות אתכם!
21 Decidme, vosotros que queréis estar bajo la ley, ¿no escucháis la ley?
אני פונה אל כל אלה שחושבים שעליהם לשמור את מצוות התורה כדי להיוושע: היודעים אתם מה כתוב בתורה?
22 Porque está escrito que Abraham tuvo dos hijos, uno de la sierva y otro de la mujer libre.
כתוב בתורה שלאברהם אבינו היו שני בנים: ישמעאל בן האישה המשרתת, ויצחק בן האישה החופשייה.
23 Sin embargo, el hijo de la sierva nació según la carne, pero el hijo de la mujer libre nació por la promesa.
בן המשרתת נולד בלידה טבעית ובלי נסים ונפלאות; אולם בן האישה החופשייה נולד רק לאחר הבטחתו המיוחדת של אלוהים לאברהם.
24 Estas cosas contienen una alegoría, pues se trata de dos pactos. Uno es el del monte Sinaí, que da hijos a la esclavitud, que es Agar.
סיפור אמיתי זה הוא משל: שתי הנשים הן שתי הבריתות שכרת ה׳ עם עמו. האחת היא ברית הר־סיני שבערב, שהביאה את האנשים לידי שעבוד לתורה – זוהי הגר שמסמלת את עיר־האם, ירושלים, שמשועבדת עדיין למצוות התורה ושמשמשת מרכז לפולחן דתי
25 Pues esta Agar es el monte Sinaí en Arabia, y responde a la Jerusalén que existe ahora, pues está en esclavitud con sus hijos.
26 Pero la Jerusalén de arriba es libre, que es la madre de todos nosotros.
ואילו שרה, האישה החופשייה, מסמלת את ירושלים החופשית שבשמים, שהיא עיר־האם והקודש שלנו, ואינה משועבדת למצוות התורה.
27 Porque está escrito, “Alégrate, estéril que no das a luz. Rompe y grita, tú que no te afanas. Porque la mujer desolada tiene más hijos que la que tiene marido”.
אליה התכוון הנביא ישעיהו כשניבא:”רני עקרה לא ילדה, פצחי רנה וצהלי לא־חלה, כי רבים בני שוממה מבני בעולה“.
28 Ahora bien, nosotros, hermanos, como Isaac, somos hijos de la promesa.
אחים יקרים, אנחנו – אתם ואני – הבנים שהבטיח ה׳ לירושלים החדשה, כשם שהבטיח את יצחק לאברהם ושרה.
29 Pero como entonces, el que había nacido según la carne persiguió al que había nacido según el Espíritu, así también es ahora.
ואנחנו, המאמינים שנולדנו מחדש על־ידי רוח הקודש, נרדפים על־ידי אלה שרוצים שנשמור את מצוות התורה, ממש כמו שיצחק – בן ההבטחה – נרדף על־ידי ישמעאל בן המשרתת.
30 Sin embargo, ¿qué dice la Escritura? “Echad a la sierva y a su hijo, porque el hijo de la sierva no heredará con el hijo de la mujer libre”.
אבל מה אומרים כתבי־הקודש?”גרש את האמה ואת בנה, כי לא יירש בן־האמה עם בן־החפשיה“.
31 Así que, hermanos, no somos hijos de una sierva, sino de la mujer libre.
אחים יקרים, אין אנו בני האישה המשרתת ואיננו עבדים לתורה; אנחנו בני האישה החופשייה, ורצויים לאלוהים בזכות אמונתנו.

< Gálatas 4 >