שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל׃ |
נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה׃ |
כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל׃ |
כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו׃ |
ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון׃ |
דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל׃ |
ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו׃ |
עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו׃ |
המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא׃ |
שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו׃ |
לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃ |
כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו׃ |
לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא׃ |
דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם כאשר אמרתם׃ |
שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות שארית יוסף׃ |
לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי׃ |
ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה׃ |
הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור׃ |
כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש׃ |
הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו׃ |
שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם׃ |
כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט׃ |
הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע׃ |
ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן׃ |
הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃ |
ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם׃ |
והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו׃ |