Hechos 26
1 Agripa dijo a Pablo: “Puedes hablar por ti mismo”. Entonces Pablo extendió la mano e hizo su defensa.
| ”יש לך רשות לספר את גרסתך“, אמר אגריפס לפולוס. בתנועות ידיים החל פולוס להגן על עצמו לפני בית־הדין. |
2 “Me considero feliz, rey Agripa, de poder hacer hoy mi defensa ante ti de todo lo que me acusan los judíos,
| ”בר־מזל אני, כבוד המלך אגריפס, על שניתנה לי הזכות להשמיע באוזניך את תשובותיי להאשמותיהם של היהודים, |
3 especialmente porque eres experto en todas las costumbres y cuestiones que hay entre los judíos. Por eso te ruego que me escuches con paciencia.
| כי אני יודע שאתה בקיא בחוקינו ובמנהגינו. אני מבקש ממך, אנא, הקשב לי בסבלנות. |
4 “En efecto, todos los judíos conocen mi modo de vida desde mi juventud, que fue desde el principio entre mi propia nación y en Jerusalén;
| ”כל היהודים יודעים שמאז ימי נעורי בטרסוס, ומאוחר יותר בירושלים, קיבלתי חינוך יהודי מסורתי, ותמיד חייתי על־פי הדרך שבה חונכתי. |
5 habiéndome conocido desde el principio, si están dispuestos a testificar, que según la secta más estricta de nuestra religión viví como fariseo.
| לו היו מוכנים להודות בכך, היו מאשרים שבשאלת קיום התורה והמסורת הייתי תמיד בין הפרושים המחמירים ביותר. |
6 Ahora estoy aquí para ser juzgado por la esperanza de la promesa hecha por Dios a nuestros padres,
| אולם הסיבה האמיתית להאשמותיהם שונה לחלוטין; הם מתנכלים לי רק משום שאני מצפה להתגשמות הבטחת ה׳ לאבותינו. |
7 que nuestras doce tribus, sirviendo fervientemente noche y día, esperan alcanzar. Sobre esta esperanza me acusan los judíos, rey Agripa.
| שנים־עשר שבטי ישראל מתפללים יומם ולילה שה׳ יגשים את אותה הבטחה שלה אני מצפה. אדוני המלך, בגלל צפייה זאת הם מאשימים אותי! |
8 ¿Por qué se juzga increíble para ti que Dios resucite a los muertos?
| אך האם זה פשע להאמין בתחיית המתים? האם אינכם מאמינים שאלוהים יכול להקים בני אדם לתחייה? |
9 “Yo mismo pensé que debía hacer muchas cosas contrarias al nombre de Jesús de Nazaret.
| ”גם אני חשבתי בעבר שחובתי להציק ולהזיק למאמינים בישוע מנצרת. |
10 También hice esto en Jerusalén. Encerré a muchos de los santos en las cárceles, habiendo recibido autoridad de los sumos sacerdotes; y cuando fueron condenados a muerte, di mi voto contra ellos.
| אסרתי רבים מהקדושים בירושלים, ואף קיבלתי מראשי הכוהנים רשות בכתב לעשות זאת. וכאשר נידונו הקדושים למוות, נתתי את הסכמתי המלאה. |
11 Castigándolos a menudo en todas las sinagogas, traté de hacerlos blasfemar. Enfurecido en extremo contra ellos, los perseguí hasta en ciudades extranjeras.
| פעמים רבות עברתי מבית־כנסת אחד לשני, ותחת עינויים אילצתי את המאמינים המשיחיים לגדף את המשיח. למעשה התנגדתי להם בחריפות שכזאת, עד שרדפתי אותם גם בחוץ לארץ. |
12 “Entonces, mientras viajaba a Damasco con la autoridad y la comisión de los jefes de los sacerdotes,
| ”יום אחד יצאתי לדמשק, בסמכותם של הכוהנים ועם ברכתם, כדי לאסור את המאמינים המשיחיים. |
13 al mediodía, oh rey, vi en el camino una luz del cielo, más brillante que el sol, que me rodeaba a mí y a los que viajaban conmigo.
| בצהרי היום, אדוני המלך, זרח לפתע אור בהיר יותר מזוהר השמש והציף אותי ואת מלווי. |
14 Cuando todos caímos a tierra, oí una voz que me decía en lengua hebrea: “Saúl, Saúl, ¿por qué me persigues? Es difícil para ti dar coces contra los aguijones’.
| כולנו נפלנו ארצה, ואני שמעתי קול מדבר אלי:’שאול, שאול, מדוע אתה רודף אותי? קשה לך לבעוט בדרבנות!‘ |
15 “Dije: ‘¿Quién eres, Señor? “Dijo: ‘Yo soy Jesús, a quien tú persigues.
| ”’מי אתה, אדוני?‘שאלתי.”והקול ענה:’אני ישוע שאותו אתה רודף! |
16 Pero levántate y ponte en pie, porque para esto me he aparecido a ti: para ponerte como servidor y testigo tanto de las cosas que has visto como de las que te voy a revelar;
| עתה קום על רגליך, כי נגליתי אליך כדי למנותך להיות לי למשרת ועד. עליך לספר לעולם כולו את אשר ראית היום ואת אשר אראה לך בעתיד. |
17 para librarte del pueblo y de los gentiles, a quienes te envío,
| אני אגן עליך מפני בני עמך ומפני הגויים. כן, אשלח אותך אל הגויים, |
18 para abrirles los ojos, a fin de que se conviertan de las tinieblas a la luz y del poder de Satanás a Dios, para que reciban la remisión de los pecados y la herencia entre los santificados por la fe en mí.’
| כדי שתפקח את עיניהם לראות את מצבם האמיתי, כך שיחזרו בתשובה ויחיו באור האלוהים, ולא בחשכת השטן. לשם מה? כדי שאלוהים יסלח לחטאיהם, וייתן להם נחלה יחד עם שאר בני־האדם שטוהרו מחטאיהם והוקדשו לי באמונה‘. |
19 “Por eso, rey Agripa, no fui desobediente a la visión celestial,
| ”וכך, המלך אגריפס, לא התמרדתי נגד החיזיון הזה מן השמים. |
20 sino que declaré primero a los de Damasco, a los de Jerusalén y a los de todo el país de Judea, y también a los gentiles, que se arrepintieran y se convirtieran a Dios, haciendo obras dignas de arrepentimiento.
| תחילה בישרתי את הדבר לאנשי דמשק, לאחר מכן בירושלים ובכל יהודה, ואחר כך גם לגויים. קראתי לכל בני־האדם לזנוח את חטאיהם, לשוב אל אלוהים ולהוכיח את חרטת לבם במעשים טובים. |
21 Por eso los judíos me apresaron en el templo y trataron de matarme.
| מסיבה זאת עצרו אותי היהודים בבית־המקדש וניסו להרוג אותי. |
22 Por lo tanto, habiendo obtenido la ayuda que viene de Dios, estoy hasta el día de hoy dando testimonio tanto a pequeños como a grandes, no diciendo más que lo que los profetas y Moisés dijeron que sucedería,
| אולם ה׳ הגן עלי, והיום אני עדיין חי ויכול לספר עובדות אלה לכולם – לקטנים ולגדולים. אני מלמד אך ורק את דבריהם של משה רבנו ושל הנביאים: |
23 cómo el Cristo debía sufrir y cómo, por la resurrección de los muertos, sería el primero en anunciar la luz tanto a este pueblo como a los gentiles.”
| שהמשיח יסבול ושיהיה הראשון אשר יקום מן המתים, כדי להביא אור ליהודים ולגויים כאחד.“ |
24 Mientras hacía su defensa, Festo dijo en voz alta: “¡Pablo, estás loco! Tu gran aprendizaje te está volviendo loco”.
| לפתע התפרץ פסטוס וקרא:”פולוס, יצאת מדעתך! לימודיך הממושכים בלבלו את דעתך.“ |
25 Pero él dijo: “No estoy loco, excelentísimo Festo, sino que declaro audazmente palabras de verdad y razonables.
| ”לא יצאתי מדעתי, פסטוס הנכבד“, השיב פולוס.”אני מדבר דברי אמת מפוכחים. |
26 Porque el rey sabe de estas cosas, a quien también hablo libremente. Porque estoy persuadido de que nada de esto se le oculta, pues esto no se ha hecho en un rincón.
| המלך אגריפס יודע היטב את כל הדברים האלה. אני מעז לדבר בכנות, כי אני בטוח שהמלך מכיר ויודע את כל המאורעות האלה; הרי הם לא התרחשו בסתר! |
27 Rey Agripa, ¿crees en los profetas? Yo sé que tú crees”.
| המלך אגריפס, האם אתה מאמין לדברי הנביאים? אני יודע שכן…“ |
28 Agripa dijo a Pablo: “¿Con un poco de persuasión pretendes hacerme cristiano?”
| אך אגריפס שיסע את דבריו של פולוס:”כמעט שכנעת אותי להאמין שישוע הוא המשיח!“ |
29 Pablo dijo: “Ruego a Dios que, ya sea con poco o con mucho, no sólo ustedes, sino también todos los que me escuchan hoy, lleguen a ser como yo, excepto estas ataduras.”
| ופולוס השיב:”אני מקווה ומתפלל לאלוהים שבמוקדם או במאוחר אתה וכל הנוכחים כאן תהיו כמוני… אך בלי האזיקים, כמובן!“ |
30 El rey se levantó con el gobernador y Berenice, y los que estaban sentados con ellos.
| המלך, המושל, ברניקה וכל האחרים קמו |
31 Cuando se retiraron, hablaron entre sí, diciendo: “Este hombre no hace nada digno de muerte ni de prisión.”
| ויצאו מהאולם. כששבו ודנו בעניינו של פולוס מאוחר יותר, החליטו:”איש זה אינו אשם בשום פשע שדינו מאסר או מוות.“ |
32 Agripa dijo a Festo: “Este hombre podría haber sido liberado si no hubiera apelado al César.”
| ”אלמלא דרש לערער לפני הקיסר, “אמר אגריפס לפסטוס,”אפשר היה לשחרר אותו.“ |
