Juan 11
1 Un hombre llamado Lázaro estaba enfermo. Él vivía en Betania con sus hermanas María y Marta.
| ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃ |
2 María fue la que ungió al Señor con perfume y secó sus pies con su cabello. El que estaba enfermo era su hermano Lázaro.
| היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃ |
3 Entonces las hermanas enviaron un mensaje a Jesús: “Señor, tu amigo está enfermo”.
| ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃ |
4 Cuando Jesús escuchó la noticia dijo: “El resultado final de esta enfermedad no será la muerte. A través de esto, será revelada la gloria de Dios, a fin de que el Hijo de Dios sea glorificado”.
| וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃ |
5 Aunque Jesús amaba a Marta, María y Lázaro,
| וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃ |
6 y aunque había escuchado que Lázaro estaba enfermo, se quedó en el lugar donde estaba durante dos días más.
| ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃ |
7 Entonces le dijo a los discípulos: “Regresemos a Judea”.
| מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃ |
8 Los discípulos respondieron: “Maestro, hace apenas unos días los judíos estaban tratando de apedrearte. ¿Realmente quieres regresar allá ahora?”
| ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃ |
9 “¿Acaso no tiene doce horas el día?” respondió Jesús.
| ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃ |
10 “Si la gente camina durante el día, no se tropieza porque puede ver hacia dónde va, gracias a la luz de este mundo. Pero si camina por la noche, se tropieza porque no hay luz”.
| אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃ |
11 Después de decirles esto, les dijo: “Nuestro amigo Lázaro se ha dormido, ¡pero yo voy para despertarlo!”
| כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃ |
12 Los discípulos dijeron: “Señor, si está durmiendo, se pondrá mejor”.
| ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃ |
13 Jesús se había estado refiriendo a la muerte de Lázaro, pero los discípulos pensaban que él se refería realmente al acto de dormir.
| וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃ |
14 Así que Jesús les dijo claramente: “Lázaro está muerto.
| אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃ |
15 Me alegro por ustedes de que yo no estaba allí, porque ahora ustedes podrán creer en mí. Vayamos y veámoslo”.
| ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃ |
16 Tomás, el gemelo, dijo a sus condiscípulos: “Vayamos también para que muramos con él”.
| ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃ |
17 Cuando Jesús llegó, se enteró de que Lázaro había estado en la tumba por cuatro días.
| ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃ |
18 Betania estaba apenas a dos millas de Jerusalén,
| ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃ |
19 y muchos judíos habían venido a consolar a María y Marta ante la pérdida de su hermano.
| ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃ |
20 Cuando Marta supo que Jesús venía, salió a su encuentro, pero María se quedó en casa.
| ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃ |
21 Marta le dijo a Jesús: “Señor, si hubieras estado aquí, mi hermano no habría muerto.
| ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ |
22 Pero estoy segura de que incluso ahora Dios te concederá cualquier cosa que le pidas”.
| וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃ |
23 Jesús le dijo: “Tu hermano se levantará de nuevo”.
| ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃ |
24 “Sé que se levantará en la resurrección, en el día final”, respondió Marta.
| ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃ |
25 Jesús dijo: “Yo soy la resurrección y la vida. Aquellos que creen en mí, vivirán aunque mueran.
| ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃ |
| וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃ (aiōn g165) |
27 “Sí, Señor”, respondió ella, “Yo creo que eres el Mesías, el Hijo de Dios, el que esperábamos que viniera al mundo”.
| ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃ |
28 Cuando ella terminó de decir esto, fue y le dijo a su hermana María, en privado: “El Maestro está aquí y ha dicho que quiere verte”.
| ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃ |
29 Tan pronto escuchó esto, María se levantó y fue a verlo.
| היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃ |
30 Jesús todavía no había llegado a la aldea. Aún estaba en el lugar donde Marta lo había ido a recibir.
| וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃ |
31 Los judíos que habían estado consolando a María en la casa vieron cómo ella se levantó rápidamente y salió. Entonces la siguieron, pensado que se dirigía a la tumba a llorar.
| והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃ |
32 Cuando María llegó al lugar donde estaba Jesús y lo vio, se postró a sus pies y dijo: “Señor, si hubieras estado aquí, mi hermano no habría muerto”.
| ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ |
33 Cuando la vio llorando a ella y a los judíos que habían venido con ella, Jesús se sintió atribulado y triste.
| ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃ |
34 “¿Dónde lo han puesto?” preguntó él. Ellos respondieron: “Señor, ven y ve”.
| ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃ |
35 Entonces Jesús también lloró.
| ויבך ישוע׃ |
36 “Miren cuánto lo amaba”, dijeron los judíos.
| ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃ |
37 Pero algunos de ellos decían: “Si pudo abrir los ojos de un hombre ciego, ¿no podía haber impedido la muerte de Lázaro?”
| ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃ |
38 Muy atribulado, Jesús se dirigió a la tumba. Era una cueva con una gran piedra que tapaba la entrada.
| ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃ |
39 “Quiten la piedra”, les dijo Jesús. Pero Marta, la hermana del difunto, dijo: “Señor, en este momento ya debe haber mal olor porque él ha estado muerto por cuatro días”.
| ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃ |
40 “¿No te dije que si crees en mi verás la Gloria de Dios?” respondió Jesús.
| ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃ |
41 Entonces quitaron la piedra. Jesús levantó su mirada hacia el cielo y dijo: “Padre, gracias por escucharme.
| וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃ |
42 Yo sé que siempre me escuchas. Dije esto por causa de la multitud que está aquí, a fin de que crean que tú me enviaste”.
| ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃ |
43 Después de decir esto, Jesús dijo en voz alta: “¡Lázaro, sal de ahí!”
| ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃ |
44 El difunto salió. Sus manos y sus pies estaban envueltos con tiras de lino, y su cabeza estaba envuelta con un paño. “Quítenle las vendas y déjenlo ir”, les dijo Jesús.
| ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃ |
45 Como consecuencia de esto, muchos de los judíos que habían venido a consolar a María y que vieron lo que Jesús hizo, creyeron en él.
| ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃ |
46 Pero otros fueron donde los fariseos y les contaron lo que Jesús había hecho.
| ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃ |
47 Entonces el jefe de los sacerdotes y los fariseos convocaron una reunión del Concilio Supremo. “¿Qué haremos?” preguntaban. “Este hombre está haciendo muchos milagros.
| אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃ |
48 Si dejamos que siga, todos creerán en él, y entonces los romanos destruirán tanto el Templo como nuestra nación”.
| אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃ |
49 “¡Ustedes no entienden nada!” dijo Caifás, quien era el Sumo sacerdote en ese año.
| ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃ |
50 “¿Acaso no se dan cuenta de que es mejor para ustedes que un solo hombre muera por el pueblo y no que toda la nación sea destruida?”
| אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃ |
51 Él no decía esto por su propia cuenta, sino que como Sumo sacerdote en ese año, él estaba profetizando que Jesús moriría por la nación.
| וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃ |
52 Y no solo por la nación judía, sino por todos los hijos de Dios que estaban esparcidos, a fin de que volvieran a reunirse y ser un solo pueblo.
| ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃ |
53 A partir de ese momento, ellos conspiraban sobre cómo podían matar a Jesús.
| ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃ |
54 De modo que Jesús no viajaba de manera pública entre los judíos sino que se fue a una ciudad llamada Efraín, en la región cercana al desierto, y permaneció allí con sus discípulos.
| על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃ |
55 Ya casi era la fecha de la celebración de la Pascua judía, y mucha gente se fue del campo hasta Jerusalén para purificarse para la Pascua.
| ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃ |
56 La gente buscaba a Jesús y hablaban de él mientras estaban en el Templo. “¿Qué piensan de esto?” se preguntaban unos a otros. “¿Será que no vendrá a la fiesta?”
| ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃ |
57 Los jefes de los sacerdotes y los fariseos habían dado la orden de que cualquiera que supiera dónde estaba Jesús debía informarles para así poder arrestarlo.
| והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃ |
