Génesis 21
1 Y el Señor vino a ayudar a Sara, tal como se lo había prometido. El Señor cumplió la promesa que le había hecho a Sara.
| ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר |
2 Sara quedó embarazada y tuvo un hijo de Abraham cuando ya era viejo, en el tiempo exacto, como Dios lo había dicho.
| ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים |
3 Abraham llamó a su hijo Isaac.
| ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק |
4 Y lo circuncidó a los ocho días de nacido, según el mandato de Dios.
| וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים |
5 Y Abraham tenía 100 años cuando nació Isaac.
| ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו |
6 Sara entonces declaró: “Dios me ha hecho reír, y todos los que escuchen acerca de esto se reirán conmigo”.
| ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי |
7 Además dijo: “¿Habría podido alguien decirle a Abraham que Sara tendría que dar de mamar a un hijo suyo? ¡Y ahora he tenido un hijo de Abraham aún su vejez!”
| ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו |
8 Y el bebé creció, y el día que fue destetado Abraham hizo una gran fiesta.
| ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק |
9 Pero Sara se dio cuenta de que Ismael, el hijo que la esclava egipcia Agar había tenido para Abraham, se burlaba de Isaac.
| ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק |
10 Entonces Sara fue donde Abraham y le dijo: “Tienes que deshacerte de esa mujer esclava y de su hijo! ¡Un hijo de esa esclava no será coheredero con mi hijo Isaac!”
| ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק |
11 Abraham se sintió muy triste porque Ismael era su hijo también.
| וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו |
12 Pero Dios le dijo a Abraham: “No te sientas mal en cuanto al hijo de la mujer esclava. Haz lo que Sara te pide, porque tu descendencia será contada a través de Isaac.
| ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע |
13 Así que no te preocupes, porque yo también convertiré al hijo de la esclava en una gran nación, porque él también es tu hijo”.
| וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא |
14 A la mañana siguiente, Abraham se levantó temprano. Empacó alimentos y un odre con agua para Agar, y puso todo esto en sus hombros. Entonces los despidió. Ella se fue y anduvo errante por el desierto de Beerseba.
| וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע |
15 Cuando se le acabó el agua, dejó al niño en medio de unos arbustos.
| ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם |
16 Entonces se fue y se sentó a cierta distancia, a unos cientos de yardas de distancia, pues pensaba: “¡No podré soportar ver a mi hijo morir!” Y al sentarse, reventó en llanto.
| ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך |
17 Dios escuchó el llanto del niño, y el ángel de Dios llamó a Agar desde el cielo y le preguntó: “¿Qué ocurre, Agar? ¡No tengas miedo! Dios ha escuchado el llanto del niño desde donde está.
| וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם |
18 Levántate, ve a ayudar a tu hijo y consuélalo, porque yo lo convertiré en una gran nación”.
| קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו |
19 Entonces Dios abrió sus ojos y ella pudo ver un pozo que estaba cerca. Así que fue y llenó su odre de agua y le dio de beber al niño.
| ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער |
20 Dios bendijo a Ismael y él creció, viviendo en el desierto. Se convirtió en un arquero con una gran habilidad.
| ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת |
21 Vivió en el desierto de Parán. Su madre le eligió una esposa de la tierra de Egipto.
| וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים |
22 En aquél mismo tiempo, Abimelec y Ficol, jefe de su ejército, vinieron a ver a Abraham. Y Abimelec le dijo: “Dios te bendice en todo lo que haces”.
| ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה |
23 Y continuó: “Así que júrame aquí y hora que no me traicionarás, ni a mis hijos, ni a mis descendientes. Del mismo modo que te he demostrado mi lealtad, haz lo mismo conmigo y con mi nación, en la cual vives”.
| ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה |
24 “Así lo juro”, respondió Abraham.
| ויאמר אברהם אנכי אשבע |
25 Entonces Abraham planteó ante Abimelec un problema relacionado con un pozo del que los siervos de Abimelec se habían apoderado a la fuerza.
| והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך |
26 “No sé quién hizo esto, y no lo habías mencionado antes. Nunca había oído acerca de esto hasta hoy”, respondió Abimelec.
| ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום |
27 Entonces Abraham le dio a Abimelec algunas de sus ovejas y ganado, y los dos hicieron un pacto.
| ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית |
28 Abraham también apartó siete corderas del rebaño.
| ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן |
29 “¿Qué significan esas siete corderas que has apartado del rebaño?” le preguntó Abimelec.
| ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה |
30 “Te doy estas siete corderas como compensación por tu reconocimiento de que yo cavé este pozo”, respondió Abraham.
| ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת |
31 Por eso llamaron ese lugar Beerseba, porque ahí los dos juraron e hicieron un pacto.
| על כן קרא למקום ההוא--באר שבע כי שם נשבעו שניהם |
32 Después de haber hecho el pacto en Beerseba, Abimelec y Ficol – el comandante de su ejército –, se fueron y llegaron a la tierra de los filisteos.
| ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים |
33 Abraham plantó un árbol de tamarisco en Beerseba y allí adoró al Señor, al Dios eterno.
| ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם |
34 Y Abraham vivió en el país de los filisteos por muchos años.
| ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים |
