Job 5
1 Llama, pues, si hay quien te responda. ¿A cuál de los santos te dirigirás?
| קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תפנה׃ |
2 Porque al necio le mata la cólera, y al fatuo la envidia.
| כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה׃ |
3 Yo vi al necio echar raíces, y al instante maldije su morada.
| אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם׃ |
4 Sus hijos no podrán prosperar; hollados serán en la puerta, sin haber quien los libre.
| ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל׃ |
5 Su cosecha la devoran los hambrientos, la hurtan detrás (del cerco) de espinos; y los sedientos se sorben su riqueza.
| אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃ |
6 Pues no del polvo nace la calamidad, ni del suelo brotan los trabajos,
| כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל׃ |
7 ya que el hombre nace para el trabajo, como el ave para volar.
| כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף׃ |
8 Yo (en tu lugar) acudiría a Dios, y a Él le encomendaría mi causa;
| אולם אני אדרש אל אל ואל אלהים אשים דברתי׃ |
9 Él hace cosas grandes e inescrutables, maravillas que nadie puede enumerar;
| עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר׃ |
10 derrama la lluvia sobre la tierra, y envía las aguas sobre los campos.
| הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות׃ |
11 Ensalza a los humildes Y eleva al afligido a lugar seguro;
| לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע׃ |
12 desbarata las tramas del astuto, para que sus manos no puedan realizar sus proyectos.
| מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה׃ |
13 Prende a los sabios en su propia red, y los designios de los arteros quedan frustrados.
| לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה׃ |
14 En pleno día tropiezan con tinieblas, andan a tientas al mediodía, como si fuese de noche.
| יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃ |
15 Entretanto (Dios) salva al desvalido de la espada de sus lenguas, y de la mano del poderoso.
| וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון׃ |
16 Por eso el débil tiene esperanza, y la injusticia tiene que callarse.
| ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה׃ |
17 Feliz el hombre a quien Dios corrige. No desprecies la corrección del Omnipotente.
| הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס׃ |
18 Él hace la llaga, y la venda; Él hiere y sana con sus manos.
| כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה׃ |
19 De seis angustias te sacará, y en la séptima no te tocará el mal.
| בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע׃ |
20 En tiempos de hambre te salvará de la muerte, y en la guerra, del poder de la espada.
| ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב׃ |
21 Te preservará del azote de la lengua, y no temerás si vinieren calamidades.
| בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא׃ |
22 Te reirás de la devastación y del hambre, y no temerás a las fieras salvajes.
| לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא׃ |
23 Pues estarás en alianza con las piedras del campo, y las fieras del campo vivirán en paz contigo.
| כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך׃ |
24 Conocerás que reina la paz en tu tienda; visitarás tus apriscos, y nada echarás de menos.
| וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא׃ |
25 Verás numerosa tu descendencia, y tu prole como la hierba del campo.
| וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ׃ |
26 Entrarás en el sepulcro en plena madurez cual gavilla segada a su tiempo.
| תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו׃ |
27 Esto es lo que hemos visto. Así es. Óyelo bien y medítalo para tu provecho.”
| הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃ |
