Isaías 9
1 No habrá más lobreguez sobre la (tierra) que (ahora) está en angustia. Como primeramente (Dios) cubrió de oprobio la tierra de Zabulón y la tierra de Neftalí, así al fin hará glorioso el camino del mar, la otra parte del Jordán, la Galilea de los gentiles.
| כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד--דרך הים עבר הירדן גליל הגוים |
2 El pueblo que andaba en tinieblas vio una gran luz; sobre los habitantes de la tierra de sombras de muerte resplandeció una luz.
| העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם |
3 Multiplicaste el pueblo, hiciste grande su alegría; se regocijan delante de Ti con la alegría del tiempo de la siega; como los que saltan de gozo cuando reparten los despojos.
| הרבית הגוי לא (לו) הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל |
4 Porque el yugo que pesaba sobre ellos, y la vara que hería sus hombros, y el bastón de su exactor, Tú los hiciste pedazos, como en el día de Madián.
| כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו--החתת כיום מדין |
5 Pues todo zapato que (el guerrero) lleva en la batalla, y el manto revolcado en sangre, serán quemados y hechos pasto del fuego.
| כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש |
6 Porque un Niño nos ha nacido, un Hijo nos ha sido dado, que lleva el imperio sobre sus hombros. Se llamará Maravilloso, Consejero, Dios poderoso, Padre de la eternidad, Príncipe de la paz.
| כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום |
7 Se dilatará su imperio, y de la paz no habrá fin. (Se sentará) sobre el trono de David y sobre su reino, para establecerlo y consolidarlo mediante el juicio y la justicia, desde ahora para siempre jamás. El celo de Yahvé de los ejércitos hará esto.
| לם רבה (למרבה) המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת |
8 Envió el Señor una palabra contra Jacob, que cayó sobre Israel.
| דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל |
9 Lo conocerá todo el pueblo, los de Efraím como los habitantes de Samaria. Los que en la soberbia e hinchazón de su corazón están diciendo:
| וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר |
10 “Han caído los ladrillos, mas edificaremos con piedras labradas; han sido cortados los sicómoros. Pero en su lugar pondremos cedros.”
| לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף |
11 Por eso Yahvé suscitará contra él los adversarios de Rasín, e incitará a sus enemigos:
| וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך |
12 los sirios al este, y los filisteos al oeste, los cuales a boca llena devorarán a Israel. Con todo esto no se apañará su ira, antes su mano estará aún extendida.
| ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה |
13 Porque el pueblo no quiere convertirse al que lo hiere ni buscar a Yahvé de los ejércitos;
| והעם לא שב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשו |
14 por eso Yahvé cortará de Israel la cabeza y la cola, la palmera y el junco, en un mismo día.
| ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון--יום אחד |
15 Los ancianos y los notables son la cabeza, y el profeta que enseña mentiras es la cola.
| זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב |
16 Porque los que guían este pueblo lo descarrían, y los guiados por ellos van a la perdición.
| ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים |
17 Por eso el Señor no se complacerá en sus jóvenes, ni tendrá compasión de sus huérfanos y de sus viudas; pues todos ellos son impíos y malvados, y cada boca profiere insensateces. Con todo esto no se aparta su ira, antes su mano está aún extendida.
| על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנותיו לא ירחם--כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה |
18 Pues la maldad arde como un fuego, devorando las zarzas y espinas, y prende las espesuras de la selva, que se elevan en remolinos de humo.
| כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן |
19 Por la ira de Yahvé de los ejércitos el país está en llamas, y el pueblo es pasto del fuego. Nadie tiene piedad de su propio hermano;
| בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו |
20 despedazan a la derecha, y queda el hambre, devoran a la izquierda, y no se hartan; come cada cual la carne de su brazo.
| ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו איש בשר זרעו יאכלו |
21 Manasés contra Efraím, y Efraím contra Manasés, y los dos juntos contra Judá. Con todo esto no se aparta su ira, antes su mano está aún extendida.
| מנשה את אפרים ואפרים את מנשה--יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה |
