< Génesis 2 >

1 Fueron, pues, acabados el cielo y la tierra con todo el ornato de ellos.
ויכלו השמים והארץ וכל צבאם
2 El día séptimo terminó Dios la obra que había hecho; y descansó en el día séptimo de toda la obra que había hecho.
ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה
3 Y bendijo Dios el séptimo día y lo santificó; porque en él descansó Dios de toda su obra que en la creación había realizado.
ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות
4 Esta es la historia de la creación del cielo y de la tierra. El día en que Yahvé Dios creó la tierra y el cielo,
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים--ארץ ושמים
5 no había aún en la tierra arbusto campestre alguno; y ninguna planta del campo había germinado todavía, pues Yahvé Dios no había hecho llover sobre la tierra, ni había hombre que labrase el suelo;
וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה
6 pero brotaba una fuente de la tierra, que regaba toda la superficie de la tierra.
ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה
7 Y formó Yahvé Dios al hombre (del) polvo de la tierra e insufló en sus narices aliento de vida, de modo que el hombre vino a ser alma viviente.
וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה
8 Y plantó Yahvé Dios un jardín en Edén, al oriente, donde colocó al hombre que había formado.
ויטע יהוה אלהים גן בעדן--מקדם וישם שם את האדם אשר יצר
9 Yahvé Dios hizo brotar de la tierra toda clase de árboles de hermoso aspecto y (de frutos) buenos para comer, y en el medio del jardín el árbol de la vida, y el árbol del conocimiento del bien y del mal.
ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל--ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע
10 De Edén salía un río que regaba el jardín; y desde allí se dividía y se formaban de él cuatro brazos.
ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים
11 El nombre del primero es Fisón, el cual rodea toda la tierra de Havilá, donde está el oro.
שם האחד פישון--הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב
12 El oro de aquella tierra es fino. Allí se encuentra también el bedelio y la piedra de ónice.
וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם
13 El nombre del segundo río es Gihón, que circunda toda la tierra de Cus.
ושם הנהר השני גיחון--הוא הסובב את כל ארץ כוש
14 El tercer río se llama Tigris, el cual corre al oriente de Asir. Y el cuarto río es el Éufrates.
ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת
15 Tomó, pues, Yahvé Dios al hombre y lo llevó al jardín de Edén, para que lo labrara y lo cuidase.
ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה
16 Y mandó Yahvé Dios al hombre, diciendo: “De cualquier árbol del jardín puedes comer,
ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל
17 mas del árbol del conocimiento del bien y del mal, no comerás; porque el día en que comieres de él, morirás sin remedio”.
ומעץ הדעת טוב ורע--לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו--מות תמות
18 Entonces dijo Yahvé Dios: “No es bueno que el hombre esté solo; le haré una ayuda semejante a él”.
ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו
19 Formados, pues, de la tierra todos los animales del campo y todas las aves del cielo, los hizo Yahvé Dios desfilar ante el hombre para ver cómo los llamaba, y para que el nombre de todos los seres vivientes fuese aquel que les pusiera el hombre.
ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו
20 Así, pues, el hombre puso nombres a todos los animales domésticos, y a las aves del cielo, y a todas las bestias del campo; mas para el hombre no encontró una ayuda semejante a él.
ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו
21 Entonces Yahvé Dios hizo caer un profundo sueño sobre el hombre, el cual se durmió; y le quitó una de las costillas y cerró con carne el lugar de la misma.
ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה
22 De la costilla que Yahvé Dios había tomado del hombre, formó una mujer y la condujo ante el hombre.
ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם
23 Y dijo el hombre: “Esta vez sí es hueso de mis huesos y carne de mi carne; esta será llamada varona, porque del varón ha sido tomada”.
ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת
24 Por eso dejará el hombre a su padre y a su madre y se adherirá a su mujer, y vendrán a ser una sola carne.
על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד
25 Estaban ambos desnudos, Adán y su mujer, mas no se avergonzaban.
ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו

< Génesis 2 >