ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃ |
דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃ |
וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃ |
ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃ |
והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃ |
והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃ |
ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃ |
אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃ |
לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃ |
ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃ |
ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃ |
ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃ |
ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ |
כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃ |
וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃ |
וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃ |
לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃ |
וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃ |
הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃ |
ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃ |
ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃ |
וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃ |
ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃ |
רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃ |
ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃ |
וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃ |
ואחרי כלם מתה גם האשה׃ |
ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃ |
ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃ |
כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃ |
ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃ |
אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃ |
וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃ |
והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃ |
ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃ |
רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃ |
ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃ |
זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃ |
והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃ |
בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃ |
ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃ |
מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃ |
ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃ |
נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ |
ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃ |
ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃ |