Псалтирь 62

1 В конец, о Идифуме, псалом Давиду. Не Богу ли повинется душа моя? От Того бо спасение мое.

למנצח על-ידותון-- מזמור לדוד ב אך אל-אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי

2 Ибо Той Бог мой и спас мой, заступник мой: не подвижуся наипаче.

אך-הוא צורי וישועתי משגבי לא-אמוט רבה

3 Доколе належите на человека? Убиваете вси вы, яко стене преклонене и оплоту возриновену.

עד-אנה תהותתו על-איש-- תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה

4 Обаче цену мою совещаша отринути, текоша в жажди: усты своими благословляху, и сердцем своим кленяху.

אך משאתו יעצו להדיח-- ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו-סלה

5 Обаче Богови повинися, душе моя: яко от Того терпение мое.

אך לאלהים דומי נפשי כי-ממנו תקותי

6 Ибо Той Бог мой и спас мой, заступник мой: не преселюся.

אך-הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט

7 О Бозе спасение мое и слава моя: Бог помощи моея, и упование мое на Бога.

על-אלהים ישעי וכבודי צור-עזי מחסי באלהים

8 Уповайте на Него, весь сонм людий: излияйте пред Ним сердца ваша, яко Бог помощник наш.

בטחו בו בכל-עת עם-- שפכו-לפניו לבבכם אלהים מחסה-לנו סלה

9 Обаче суетни сынове человечестии, лживи сынове человечестии в мерилех еже неправдовати: тии от суеты вкупе.

אך הבל בני-אדם-- כזב בני-איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד

10 Не уповайте на неправду, и на восхищение не желайте: богатство аще течет, не прилагайте сердца.

אל-תבטחו בעשק ובגזל אל-תהבלו חיל כי-ינוב-- אל-תשיתו לב

11 Единою глагола Бог, двоя сия слышах, зане держава Божия,

אחת דבר אלהים--שתים-זו שמעתי כי עז לאלהים

12 и Твоя, Господи, милость: яко Ты воздаси комуждо по делом его.

ולך-אדני חסד כי-אתה תשלם לאיש כמעשהו