Псалтирь 39

1 В конец, Идифуму, песнь Давиду. Рех: сохраню пути моя, еже не согрешати ми языком моим: положих устом моим хранило, внегда востати грешному предо мною.

למנצח לידיתון (לידותון) מזמור לדוד ב אמרתי-- אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום-- בעד רשע לנגדי

2 Онемех и смирихся, и умолчах от благ, и болезнь моя обновися.

נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר

3 Согреяся сердце мое во мне, и в поучении моем разгорится огнь: глаголах языком моим:

חם-לבי בקרבי--בהגיגי תבער-אש דברתי בלשוני

4 скажи ми, Господи, кончину мою и число дний моих, кое есть, да разумею, что лишаюся аз.

הודיעני יהוה קצי--ומדת ימי מה-היא אדעה מה-חדל אני

5 Се, пяди положил еси дни моя, и состав мой яко ничтоже пред Тобою: обаче всяческая суета всяк человек живый.

הנה טפחות נתתה ימי-- וחלדי כאין נגדך אך כל-הבל כל-אדם נצב סלה

6 Убо образом ходит человек, обаче всуе мятется: сокровищствует, и не весть, кому соберет я.

אך-בצלם יתהלך-איש-- אך-הבל יהמיון יצבר ולא-ידע מי-אספם

7 И ныне кто терпение мое? Не Господь ли? И состав мой от Тебе есть.

ועתה מה-קויתי אדני-- תוחלתי לך היא

8 От всех беззаконий моих избави мя: поношение безумному дал мя еси.

מכל-פשעי הצילני חרפת נבל אל-תשימני

9 Онемех и не отверзох уст моих, яко Ты сотворил еси.

נאלמתי לא אפתח-פי כי אתה עשית

10 Отстави от мене раны Твоя: от крепости бо руки Твоея аз изчезох.

הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי

11 Во обличениих о беззаконии наказал еси человека, и истаял еси яко паучину душу его: обаче всуе всяк человек.

בתוכחות על-עון יסרת איש-- ותמס כעש חמודו אך הבל כל-אדם סלה

12 Услыши молитву мою, Господи, и моление мое внуши, слез моих не премолчи: яко преселник аз есмь у Тебе и пришлец, якоже вси отцы мои.

שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה-- אל-דמעתי אל-תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל-אבותי

13 Ослаби ми, да почию, прежде даже не отиду, и ктому не буду.

השע ממני ואבליגה-- בטרם אלך ואינני