Книга пророка Иеремии 15
1 И рече Господь ко мне: аще станут Моисей и Самуил пред лицем Моим, несть душа Моя к людем сим: изрини тех (от лица Моего), и да изыдут.
| ויאמר יהוה אלי אם יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל העם הזה שלח מעל פני ויצאו |
2 И будет, аще рекут к тебе: камо изыдем? И речеши к ним: сия глаголет Господь: иже ко смерти, ко смерти: и иже к мечу, к мечу: и иже ко гладу, ко гладу: и иже ко пленению, ко пленению.
| והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר יהוה אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי |
3 И отмщу имъчетырьми образы, рече Господь: мечь на заклание, и пси на растерзание, и птицы небесе и зверие земли на пожрения и расхищение.
| ופקדתי עליהם ארבע משפחות נאם יהוה את החרב להרג ואת הכלבים לסחב ואת עוף השמים ואת בהמת הארץ לאכל ולהשחית |
4 И предам их во утеснение всем царствам земным, ради Манассии сына Езекиина царя Иудина за вся, яже сотвори во Иерусалиме.
| ונתתים לזועה (לזעוה) לכל ממלכות הארץ--בגלל מנשה בן יחזקיהו מלך יהודה על אשר עשה בירושלם |
5 Кто умилосердится к тебе, Иерусалиме? И кто поскорбит о тебе, или кто пойдет молити о мире тебе?
| כי מי יחמל עליך ירושלם ומי ינוד לך ומי יסור לשאל לשלם לך |
6 Ты оставил Мя еси, рече Господь, вспять пошел еси: и простру руку Мою на тя и убию тя, и ктому не пощажу их
| את נטשת אתי נאם יהוה אחור תלכי ואט את ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם |
7 и расточу их расточением во вратех людий Моих: обезчадеша, погубиша людий Моих злобами своими, и не обратишася.
| ואזרם במזרה בשערי הארץ שכלתי אבדתי את עמי מדרכיהם לוא שבו |
8 Умножишася вдовицы их паче песка морскаго: наведох на матерь юношы, бедность о полудни, навергох на ню внезапу страх и трепет.
| עצמו לי אלמנותו מחול ימים הבאתי להם על אם בחור שדד בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות |
9 Праздна бысть родившая седмь, оскуде душа ея, зайде ей солнце еще среде полудне, постыждена бысть и укорена: прочыя их в мечь дам пред враги их, рече Господь.
| אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה (בא) שמשה בעד יומם--בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם--נאם יהוה |
10 Горе мне, мати (моя), вскую мя родила еси мужа прителнаго и судимаго по всей земли? Не заях, ниже заят у мене кто: сила моя оскуде от кленущих мя, (рече Господь).
| אוי לי אמי--כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללוני |
11 Буди, Владыко, исправляющым им: аще не притекох ко Тебе во время озлобления их и во время скорби их, во благая на врага.
| אמר יהוה אם לא שרותך (שריתיך) לטוב אם לוא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה--את האיב |
12 Еда познается железо? И одеяние медяно крепость твоя.
| הירע ברזל ברזל מצפון ונחשת |
13 И сокровища твоя в расхищение дам, измену за вся грехи твоя, и во всех пределех твоих:
| חילך ואוצרותיך לבז אתן לא במחיר ובכל חטאותיך ובכל גבוליך |
14 и порабощу тя окрест врагом твоим, в земли, еяже не веси: яко огнь возжжеся от ярости Моея, на вас горети будет.
| והעברתי את איביך בארץ לא ידעת כי אש קדחה באפי עליכם תוקד |
15 Ты веси, Господи, воспомяни мя и посети мя и защити мя от гонящих мя, не в долготерпение Твое восприими мя: веждь, яко приях Тебе ради поношение от отвергающих словеса Твоя:
| אתה ידעת יהוה זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי--אל לארך אפך תקחני דע שאתי עליך חרפה |
16 скончай их, и будет слово Твое мне в радость и во веселие сердца моего, яко призвано есть имя Твое на мне, Господи Боже Сил.
| נמצאו דבריך ואכלם ויהי דבריך (דברך) לי לששון ולשמחת לבבי כי נקרא שמך עלי יהוה אלהי צבאות |
17 Не седох в сонме их играющих, но бояхся от лица руки Твоея: на едине седях, яко горести исполнихся.
| לא ישבתי בסוד משחקים ואעלז מפני ידך בדד ישבתי כי זעם מלאתני |
18 Вскую оскорбляющии мя возмогают на мя? Язва моя тверда, откуду изцелюся? Бысть мне яко вода лживая, не имущая верности.
| למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא--היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו |
19 Сего ради сия глаголет Господь: аще обратишися, возставлю тя, и пред лицем Моим станеши: и аще изведеши честное от недостойнаго, яко уста Моя будеши: и обратятся тии к тебе, и ты не обратишися к ним.
| לכן כה אמר יהוה אם תשוב ואשיבך לפני תעמד ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם |
20 И дам тя людем сим аки стену крепку, медяну: и поратуют на тя и не возмогут на тя, яко Аз с тобою есмь, да спасу тя и избавлю тя, рече Господь:
| ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת בצורה ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני להושיעך ולהצילך נאם יהוה |
21 избавлю тя от рук злейших и искуплю тя от рук губителей.
| והצלתיך מיד רעים ופדתיך מכף ערצים |
