Книга Екклезиаста 6

1 Есть лукавствие, еже видех под солнцем, и много есть над человеком:

יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם

2 муж, емуже даст Бог богатство и имение и славу, и несть лишаяй души своей от всех, ихже вожделеет, и не даст ему Бог власти от него ясти, яко чуждь муж ясти имать от него. И сие суета и недуг зол есть.

איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו--כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא

3 Аще родит муж сто (чад) и лета многа поживет, и мнози будут дние лет его, и душа его не насытится от благостыни, и погребения не бысть ему, рех: благ паче его изверг,

אם יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו ונפשו לא תשבע מן הטובה וגם קבורה לא היתה לו--אמרתי טוב ממנו הנפל

4 яко в суете прииде и во тму идет, и во тме имя его покрыется:

כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכסה

5 и солнца не виде, ниже разуме, покой сему паче того:

גם שמש לא ראה ולא ידע נחת לזה מזה

6 и поживе тысящу лет сугубо, и благостыни не виде: еда не во едино место вся идут?

ואלו חיה אלף שנים פעמים וטובה לא ראה--הלא אל מקום אחד הכל הולך

7 Весь труд человечь во уста его, и душа его не исполнится.

כל עמל האדם לפיהו וגם הנפש לא תמלא

8 Яко кое изюбилие (человеку) мудрому паче безумнаго? Понеже нищь позна ходити противу живота.

כי מה יותר לחכם מן הכסיל מה לעני יודע להלך נגד החיים

9 Благо видение очию паче ходящаго душею. И се суетствие и произволение духа.

טוב מראה עינים מהלך נפש גם זה הבל ורעות רוח

10 Аще что бысть, уже именовася имя его, и познася, еже есть человек и не возможет судитися с крепчайшим паче себе:

מה שהיה כבר נקרא שמו ונודע אשר הוא אדם ולא יוכל לדין עם שהתקיף (שתקיף) ממנו

11 яко суть словеса многа умножающая суету.

כי יש דברים הרבה מרבים הבל מה יתר לאדם

12 Что излишше человеку, яко кто весть, что благо человеку в животе (его) число дний живота суетства его? И сотвори я в сени: яко кто возвестит человеку, что будет по нем под солнцем?

כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו--ויעשם כצל אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש