Книга Екклезиаста 3
1 Всем время и время всяцей вещи под небесем:
| לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים |
2 время раждати и время умирати, время садити и время исторгати сажденое,
| עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע |
3 время убивати и время целити, время разрушати и время созидати,
| עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות |
4 время плакати и время смеятися, время рыдати и время ликовати,
| עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד |
5 время разметати камение и время собирати камение, время обымати и время удалятися от обымания,
| עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק |
6 время искати и время погубляти, время хранити и время отреяти,
| עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך |
7 время раздрати и время сшити, время молчати и время глаголати,
| עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר |
8 время любити и время ненавидети, время брани и время мира.
| עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום |
9 Кое изюбилие творящаго, в нихже сам трудится?
| מה יתרון העושה באשר הוא עמל |
10 Видех попечение всяческое, еже даде Бог сыном человеческим, еже пещися в нем.
| ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו |
11 Всяческая, яже сотвори, добра (суть) во время свое, ибо всякий век дал есть в сердце их, яко да не обрящет человек сотворения, еже сотвори Бог от начала и даже до конца.
| את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף |
12 Уразумех, яко несть благо в них, но токмо еже веселитися и еже творити благо в животе своем:
| ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו |
13 ибо всяк человек, иже яст и пиет и видит благое во всем труде своем, сие даяние Божие есть.
| וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא |
14 Разумех, яко вся, елика сотвори Бог, сия будут во век: к тем несть приложити и от тех несть отяти, и Бог сотвори, да убоятся от лица Его:
| ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו |
15 бывшее уже есть, и елика имут быти, уже быша, и Бог взыщет гонимаго.
| מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף |
16 И еще видех под солнцем место суда, тамо нечестивый, и место праведнаго, тамо благочестивый.
| ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע |
17 И рех аз в сердцы моем: праведнаго и нечестиваго судит Бог: яко время всяцей вещи и на всяцем сотворении тамо.
| אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם |
18 Рех аз в сердцы моем о глаголании сынов человеческих, яко разсудит их Бог: и еже показати, яко сии скоти суть:
| אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם |
19 ибо и тем якоже случай сынов человеческих и случай скотский, случай един им: якоже смерть того, тако и смерть сего, и дух един во всех: и что излишше имать человек паче скота? Ничтоже: яко всяческая суета.
| כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל |
20 Вся идут во едино место: вся быша от персти и вся в персть возвращаются.
| הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר |
21 И кто весть дух сынов человеческих, аще той восходит горе? И дух скотский, аще низходит той долу в землю?
| מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ |
22 И видех, яко несть благо, но токмо еже возвеселится человек в творениих своих, яко сия часть его: понеже кто приведет его видети то, еже будет по нем?
| וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו |
