ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃ |
חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי׃ |
כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי׃ |
אם תדברנה שפתי עולה ולשוני אם יהגה רמיה׃ |
חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע לא אסיר תמתי ממני׃ |
בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי מימי׃ |
יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול׃ |
כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו׃ |
הצעקתו ישמע אל כי תבוא עליו צרה׃ |
אם על שדי יתענג יקרא אלוה בכל עת׃ |
אורה אתכם ביד אל אשר עם שדי לא אכחד׃ |
הן אתם כלכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו׃ |
זה חלק אדם רשע עם אל ונחלת עריצים משדי יקחו׃ |
אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו לא ישבעו לחם׃ |
שרידו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה׃ |
אם יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש׃ |
יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק׃ |
בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר׃ |
עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו׃ |
תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה׃ |
ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו׃ |
וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח׃ |
ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו׃ |