Матеј 13
1 И онај дан изишавши Исус из куће сеђаше крај мора.
| באותו יום, בשעה מאוחרת יותר, עזב ישוע את הבית וירד אל החוף. |
2 И сабраше се око Њега људи многи, тако да мора ући у лађу и сести; а народ сав стајаше по брегу.
| תוך זמן קצר התאסף שם קהל כה רב, עד שישוע נאלץ להיכנס לסירה, ואילו כל העם נשאר על החוף. |
3 И Он им казива много у причама говорећи: Гле, изиђе сејач да сеје.
| ישוע הרבה ללמד את העם במשלים, והנה אחד מהם:”איכר יצא לזרוע בשדה. |
4 И кад сејаше, једна зрна падоше крај пута, и дођоше птице и позобаше их;
| כשפיזר את הזרעים נפלו אחדים מהם בצד הדרך, והציפורים באו ואכלו אותם. |
5 А друга падоше на каменита места, где не беше много земље, и одмах изникоше; јер не беше у дубину земље.
| זרעים אחדים נפלו על אדמה סַלעִית, במקום שבו לא הייתה אדמה רבה. הנבטים צמחו במהירות באדמה הרדודה, |
6 И кад обасја сунце, повенуше, и будући да немаху жила, посахнуше.
| אולם השמש הלוהטת צרבה אותם והם התייבשו ומתו, כי השורשים לא היו עמוקים. |
7 А друга падоше у трње, и нарасте трње, и подави их.
| זרעים אחדים נפלו בין הקוצים, ואלה חנקו את הצמחים הרכים. |
8 А друга падоше на земљу добру, и доношаху род, једно по сто, а једно по шездесет, а једно по тридесет.
| אולם זרעים אחדים נפלו על אדמה טובה ופורייה, ונשאו פרי מבורך ורב פי שלושים, פי שישים ואפילו פי מאה. |
9 Ко има уши да чује нека чује.
| מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב!“ |
10 И приступивши ученици рекоше Му: Зашто им говориш у причама?
| תלמידיו של ישוע באו אליו ושאלו:”מדוע אתה משתמש תמיד בדוגמאות קשות כל כך?“ |
11 А Он одговарајући рече им: Вама је дано да знате тајне царства небеског, а њима није дано.
| הסביר להם ישוע:”רק לכם מותר לדעת את סודות מלכות השמים; לאחרים לא ניתן לדעת אותם. |
12 Јер ко има, даће му се, и претећи ће му; а који нема, узеће му се и оно што има.
| כי מי שיש לו – יינתן לו עוד ויהיה לו שפע רב; ומי שאין – גם המעט שיש לו יילקח ממנו. |
13 Зато им говорим у причама, јер гледајући не виде, и чујући не чују нити разумеју.
| אני מדבר אל בני אדם במשלים מכיוון שכאשר מראים להם משהו הם לא רואים, וכאשר אומרים להם משהו הם לא שומעים וגם לא מבינים. |
14 И збива се на њима пророштво Исаијино, које говори: Ушима ћете чути, и нећете разумети; и очима ћете гледати, и нећете видети.
| כך התקיימה נבואתו של ישעיהו:’שמעו שמוע ואל תבינו, וראו ראו ואל תדעו. |
15 Јер је одрвенило срце ових људи, и ушима тешко чују, и очи су своје затворили да како не виде очима, и ушима не чују, и срцем не разумеју, и не обрате се да их исцелим.
| כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע, פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע, ולבבו יבין ושב ורפא לו‘. |
16 А благо вашим очима што виде, и ушима вашим што чују.
| ”אולם אשרי עיניכם כי הן רואות, ואשרי אוזניכם כי הן שומעות. |
17 Јер вам кажем заиста да су многи пророци и праведници желели видети шта ви видите, и не видеше; и чути шта ви чујете, и не чуше.
| הרבה נביאים וצדיקים השתוקקו לראות את מה שאתם רואים ולשמוע את מה שאתם שומעים, אך לא זכו. |
18 Ви пак чујте причу о сејачу:
| ”זהו פירוש המשל: |
19 Свакоме који слуша реч о царству и не разуме, долази нечастиви и краде посејано у срцу његовом: то је око пута посејано.
| השביל הקשה שעליו נפלו חלק מהזרעים מסמל את לבו של האדם השומע את הבשורה, אך אינו מבין אותה; ואז בא השטן וחוטף את מה שנזרע בלבו. |
20 А на камену посејано то је који слуша реч и одмах с радости прими је,
| האדמה הסלעית מסמלת את לבו של האדם השומע את הבשורה ומקבל אותה בשמחה. |
21 Али нема корена у себи, него је непостојан, па кад буде до невоље или га потерају речи ради, одмах удари натраг.
| אולם לאמונתו אין עומק, והזרעים אינם מכים שורשים עמוקים. משום כך, ברגע של קושי ומבחן נעלמת התלהבותו והוא נובל. |
22 А посејано у трњу то је који слуша реч, но брига овог света и превара богатства загуше реч, и без рода остане. (aiōn g165)
| האדמה המכוסה קוצים מסמלת את האדם ששמע את הבשורה, אולם דאגות החיים ורצונו להתעשר חונקים את דבר האלוהים, והוא הולך ומפחית בעבודת אלוהים. (aiōn g165) |
23 А посејано на доброј земљи то је који слуша реч и разуме, који дакле и род рађа, и доноси један по сто, а један по шездесет, а један по тридесет.
| האדמה הטובה מסמלת את לבו של אדם המקשיב לבשורה, מבין אותה ומביא פרי רב, פי מאה, פי שישים ופי שלושים ממה שנזרע בלבם.“ |
24 Другу причу каза им говорећи: Царство је небеско као човек који посеја добро семе у пољу свом,
| ישוע סיפר להם משל נוסף:”מלכות השמים דומה לאיכר שזרע בשדה שלו זרעים טובים. |
25 А кад људи поспаше, дође његов непријатељ и посеја кукољ по пшеници, па отиде.
| אולם לילה אחד, בזמן שהאיכר ישן, בא אויבו וזרע עשבי בר בין החיטה. |
26 А кад ниче усев и род донесе, онда се показа кукољ.
| כשהחלה החיטה לנבוט, נבטו גם עשבי הבר. |
27 Тада дођоше слуге домаћинове и рекоше му: Господару! Ниси ли ти добро семе сејао на својој њиви? Откуда дакле кукољ?
| ”משרתיו של האיכר באו אליו ואמרו:’אדוננו, השדה שבו זרעת זרעים משובחים מלא עשבים!‘ |
28 А он рече им: Непријатељ човек то учини. А слуге рекоше му: Хоћеш ли дакле да идемо да га почупамо?
| ”’אחד מאויבי עשה זאת‘, אמר האיכר.”’האם אתה רוצה שנעקור את העשבים השוטים?‘שאלו המשרתים. |
29 А он рече: Не; да не би чупајући кукољ почупали заједно с њиме пшеницу.
| ”’לא‘, השיב האיכר.’אתם עלולים לעקור בטעות גם את החיטה. |
30 Оставите нека расте обоје заједно до жетве; и у време жетве рећи ћу жетеоцима: Саберите најпре кукољ, и свежите га у снопље да га сажежем; а пшеницу свезите у житницу моју.
| הניחו להם לגדול יחד עד הקציר, ואז אומר לקוצרים לאסוף תחילה את העשבים השוטים ולשרוף אותם, ולאחר מכן לאסוף את החיטה ולהכניסה לאסם‘. “ |
31 Другу причу каза им говорећи: Царство је небеско као зрно горушичино које узме човек и посеје на њиви својој,
| ישוע סיפר להם עוד משל:”מלכות השמים דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל אשר נזרע בשדה. למרות שגרגר זה קטן ביותר, הוא גדל להיות אחד הצמחים הגדולים ביותר, והציפורים יכולות לבנות להן קן בין ענפיו.“ |
32 Које је истина најмање од свију семена, али кад узрасте, веће је од свега поврћа, и буде дрво да птице небеске долазе, и седају на његовим гранама.
33 Другу причу каза им: Царство је небеско као квасац који узме жена и метне у три копање брашна док све не ускисне.
| ישוע נתן להם דוגמה נוספת:”אפשר להמשיל את מלכות השמים לאישה המתכוננת לאפות לחם. היא לוקחת את כמות הקמח הדרושה ושמה מעט שמרים, עד שהבצק כולו תופח.“ |
34 Све ово у причама говори Исус људима, и без приче ништа не говораше им:
| את כל אלה דיבר ישוע אל הקהל במשלים; ובלי משל לא דיבר אליהם. |
35 Да се збуде шта је казао пророк говорећи: Отворићу у причама уста своја, казаћу сакривено од постања света.
| כך הוא קיים את הנבואה:”אפתחה במשל פי, אביעה חידות מני־קדם“. |
36 Тада остави Исус људе, и дође у кућу. И приступише к Њему ученици Његови говорећи: Кажи нам причу о кукољу на њиви.
| לאחר מכן עזב ישוע את ההמון ונכנס הביתה. תלמידיו ביקשו ממנו שיסביר להם את משל העשבים בשדה החיטה. |
37 А Он одговарајући рече им: Који сеје добро семе оно је Син човечији;
| ”בן־האדם הוא האיכר הזורע את הזרעים הטובים“, הסביר להם ישוע. |
38 А њива је свет; а добро семе синови су царства, а кукољ синови су зла;
| ”השדה מסמל את העולם, הזרעים מסמלים את בני מלכות האלוהים, והעשבים מסמלים את האנשים השייכים לשטן. |
39 А непријатељ који га је посејао јесте ђаво; а жетва је последак овог века; а жетеоци су анђели. (aiōn g165)
| האויב שזרע את עשבי־הבר בשדה החיטה הוא השטן, הקציר הוא סוף העולם והקוצרים הם המלאכים.“ (aiōn g165) |
| ”כשם שבמשל זה נאספו העשבים ונשרפו, כך יהיה גם בסוף העולם. (aiōn g165) |
41 Послаће Син човечији анђеле своје, и сабраће из царства Његовог све саблазни и који чине безакоње.
| בן־האדם ישלח את מלאכיו, והם ידרשו מתוך המלכות את כל עושי הרע ואת כל אלה שמכשילים את האחרים, |
42 И бациће их у пећ огњену: онде ће бити плач и шкргут зуба.
| וישליכו אותם לכבשן שישרוף אותם. שם הם יבכו ויחרקו שיניים |
43 Тада ће се праведници засјати као сунце у царству Оца свог. Ко има уши да чује нека чује.
| ואילו הצדיקים יזרחו כשמש במלכות אביהם. מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב! |
44 Још је царство небеско као благо сакривено у пољу, које нашавши човек сакри и од радости зато отиде и све што има продаде и купи поље оно.
| ”מלכות השמים דומה לאוצר שאיש גילה בתוך שדה. בהתלהבותו הרבה מכר האיש את כל אשר היה לו, כדי שיוכל לקנות את השדה עם האוצר שמצא בו.“ |
45 Још је царство небеско као човек трговац који тражи добар бисер,
| ”מלכות השמים דומה לפנינה נהדרת שמצא סוחר בעת שחיפש פנינים מובחרות. |
46 Па кад нађе једно многоцено зрно бисера, отиде и продаде све што имаше и купи га.
| כשגילה הסוחר את הפנינה היקרה, שהייתה ממש’מציאה‘, הלך ומכר את כל רכושו, כדי שיוכל לקנות אותה.“ |
47 Још је царство небеско као мрежа која се баци у море и заграби од сваке руке рибе;
| ”אפשר לתאר את מלכות השמים גם בסיפור על דייג שהשליך את רשתו לים, ונלכדו בה כל מיני דגים. |
48 Која кад се напуни, извукоше је на крај, и седавши, избраше добре у судове, а зле бацише напоље.
| כשנמלאה הרשת, הדייג הוציא אותה אל החוף והחל למיין את הדגים: את הטובים שם בסלים, ואת האחרים השליך. |
| כך יהיה גם בסוף העולם: המלאכים יבואו ויפרידו בין הרשעים ובין הצדיקים. (aiōn g165) |
50 И бациће их у пећ огњену: онде ће бити плач и шкргут зуба.
| את הרשעים ישליכו המלאכים לאש – שם הם יבכו ויחרקו שיניים.“ |
51 Рече им Исус: Разуместе ли ово? Рекоше Му: Да, Господе.
| ”האם אתם מבינים?“שאל אותם ישוע.”כן, “ענו התלמידים,”אנחנו מבינים.“ |
52 А Он им рече: Зато је сваки књижевник који се научио царству небеском као домаћин који износи из клети своје ново и старо.
| וישוע הוסיף:”תלמיד שלמד והבין את מלכות השמים דומה לאיש עשיר שמוציא מאוצרו דברים עתיקים וגם חדשים.“ |
53 И кад сврши Исус приче ове, отиде оданде.
| כשסיים ישוע לספר להם את המשלים האלה, המשיך בדרכו. |
54 И дошавши на постојбину своју, учаше их по зборницама њиховим тако да Му се дивљаху, и говораху: Откуд овоме премудрост ова и моћи?
| כשהגיע אל ביתו (בנצרת שבגליל) לימד את האנשים בבתי־הכנסת, והפליא את כולם בחכמתו ובניסים. |
55 Није ли ово дрводељин син? Не зове ли се мати његова Марија, и браћа његова Јаков, и Јосија, и Симон, и Јуда?
| ”כיצד ייתכן הדבר?“תמהו האנשים.”הלא הוא בנו של הנגר, ואנחנו מכירים את מרים אמו ואת אחיו – יעקב, יוסף, שמעון ויהודה! |
56 И сестре његове нису ли све код нас? Откуд њему ово све?
| גם את אחיותיו אנחנו מכירים – הרי כולן גרות כאן. כיצד הוא יכול להיות גדול כל כך?“ |
57 И саблажњаваху се о Њега. А Исус рече им: Нема пророка без части осим на постојбини својој и у дому свом.
| והם רגזו מאוד על ישוע.”אין נביא בעירו!“אמר להם ישוע.”את הנביא מכבדים בכל מקום, מלבד בביתו ובקרב בני־עמו.“ |
58 И не створи онде чудеса многих за неверство њихово.
| ומאחר שלא האמינו בו הוא חולל שם נסים מעטים בלבד. |
