< Матеј 13 >

1 И онај дан изишавши Исус из куће сеђаше крај мора.
באותו יום, בשעה מאוחרת יותר, עזב ישוע את הבית וירד אל החוף.
2 И сабраше се око Њега људи многи, тако да мора ући у лађу и сести; а народ сав стајаше по брегу.
תוך זמן קצר התאסף שם קהל כה רב, עד שישוע נאלץ להיכנס לסירה, ואילו כל העם נשאר על החוף.
3 И Он им казива много у причама говорећи: Гле, изиђе сејач да сеје.
ישוע הרבה ללמד את העם במשלים, והנה אחד מהם:”איכר יצא לזרוע בשדה.
4 И кад сејаше, једна зрна падоше крај пута, и дођоше птице и позобаше их;
כשפיזר את הזרעים נפלו אחדים מהם בצד הדרך, והציפורים באו ואכלו אותם.
5 А друга падоше на каменита места, где не беше много земље, и одмах изникоше; јер не беше у дубину земље.
זרעים אחדים נפלו על אדמה סַלעִית, במקום שבו לא הייתה אדמה רבה. הנבטים צמחו במהירות באדמה הרדודה,
6 И кад обасја сунце, повенуше, и будући да немаху жила, посахнуше.
אולם השמש הלוהטת צרבה אותם והם התייבשו ומתו, כי השורשים לא היו עמוקים.
7 А друга падоше у трње, и нарасте трње, и подави их.
זרעים אחדים נפלו בין הקוצים, ואלה חנקו את הצמחים הרכים.
8 А друга падоше на земљу добру, и доношаху род, једно по сто, а једно по шездесет, а једно по тридесет.
אולם זרעים אחדים נפלו על אדמה טובה ופורייה, ונשאו פרי מבורך ורב פי שלושים, פי שישים ואפילו פי מאה.
9 Ко има уши да чује нека чује.
מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב!“
10 И приступивши ученици рекоше Му: Зашто им говориш у причама?
תלמידיו של ישוע באו אליו ושאלו:”מדוע אתה משתמש תמיד בדוגמאות קשות כל כך?“
11 А Он одговарајући рече им: Вама је дано да знате тајне царства небеског, а њима није дано.
הסביר להם ישוע:”רק לכם מותר לדעת את סודות מלכות השמים; לאחרים לא ניתן לדעת אותם.
12 Јер ко има, даће му се, и претећи ће му; а који нема, узеће му се и оно што има.
כי מי שיש לו – יינתן לו עוד ויהיה לו שפע רב; ומי שאין – גם המעט שיש לו יילקח ממנו.
13 Зато им говорим у причама, јер гледајући не виде, и чујући не чују нити разумеју.
אני מדבר אל בני אדם במשלים מכיוון שכאשר מראים להם משהו הם לא רואים, וכאשר אומרים להם משהו הם לא שומעים וגם לא מבינים.
14 И збива се на њима пророштво Исаијино, које говори: Ушима ћете чути, и нећете разумети; и очима ћете гледати, и нећете видети.
כך התקיימה נבואתו של ישעיהו:’שמעו שמוע ואל תבינו, וראו ראו ואל תדעו.
15 Јер је одрвенило срце ових људи, и ушима тешко чују, и очи су своје затворили да како не виде очима, и ушима не чују, и срцем не разумеју, и не обрате се да их исцелим.
כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע, פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע, ולבבו יבין ושב ורפא לו‘.
16 А благо вашим очима што виде, и ушима вашим што чују.
”אולם אשרי עיניכם כי הן רואות, ואשרי אוזניכם כי הן שומעות.
17 Јер вам кажем заиста да су многи пророци и праведници желели видети шта ви видите, и не видеше; и чути шта ви чујете, и не чуше.
הרבה נביאים וצדיקים השתוקקו לראות את מה שאתם רואים ולשמוע את מה שאתם שומעים, אך לא זכו.
18 Ви пак чујте причу о сејачу:
”זהו פירוש המשל:
19 Свакоме који слуша реч о царству и не разуме, долази нечастиви и краде посејано у срцу његовом: то је око пута посејано.
השביל הקשה שעליו נפלו חלק מהזרעים מסמל את לבו של האדם השומע את הבשורה, אך אינו מבין אותה; ואז בא השטן וחוטף את מה שנזרע בלבו.
20 А на камену посејано то је који слуша реч и одмах с радости прими је,
האדמה הסלעית מסמלת את לבו של האדם השומע את הבשורה ומקבל אותה בשמחה.
21 Али нема корена у себи, него је непостојан, па кад буде до невоље или га потерају речи ради, одмах удари натраг.
אולם לאמונתו אין עומק, והזרעים אינם מכים שורשים עמוקים. משום כך, ברגע של קושי ומבחן נעלמת התלהבותו והוא נובל.
22 А посејано у трњу то је који слуша реч, но брига овог света и превара богатства загуше реч, и без рода остане. (aiōn g165)
האדמה המכוסה קוצים מסמלת את האדם ששמע את הבשורה, אולם דאגות החיים ורצונו להתעשר חונקים את דבר האלוהים, והוא הולך ומפחית בעבודת אלוהים. (aiōn g165)
23 А посејано на доброј земљи то је који слуша реч и разуме, који дакле и род рађа, и доноси један по сто, а један по шездесет, а један по тридесет.
האדמה הטובה מסמלת את לבו של אדם המקשיב לבשורה, מבין אותה ומביא פרי רב, פי מאה, פי שישים ופי שלושים ממה שנזרע בלבם.“
24 Другу причу каза им говорећи: Царство је небеско као човек који посеја добро семе у пољу свом,
ישוע סיפר להם משל נוסף:”מלכות השמים דומה לאיכר שזרע בשדה שלו זרעים טובים.
25 А кад људи поспаше, дође његов непријатељ и посеја кукољ по пшеници, па отиде.
אולם לילה אחד, בזמן שהאיכר ישן, בא אויבו וזרע עשבי בר בין החיטה.
26 А кад ниче усев и род донесе, онда се показа кукољ.
כשהחלה החיטה לנבוט, נבטו גם עשבי הבר.
27 Тада дођоше слуге домаћинове и рекоше му: Господару! Ниси ли ти добро семе сејао на својој њиви? Откуда дакле кукољ?
”משרתיו של האיכר באו אליו ואמרו:’אדוננו, השדה שבו זרעת זרעים משובחים מלא עשבים!‘
28 А он рече им: Непријатељ човек то учини. А слуге рекоше му: Хоћеш ли дакле да идемо да га почупамо?
”’אחד מאויבי עשה זאת‘, אמר האיכר.”’האם אתה רוצה שנעקור את העשבים השוטים?‘שאלו המשרתים.
29 А он рече: Не; да не би чупајући кукољ почупали заједно с њиме пшеницу.
”’לא‘, השיב האיכר.’אתם עלולים לעקור בטעות גם את החיטה.
30 Оставите нека расте обоје заједно до жетве; и у време жетве рећи ћу жетеоцима: Саберите најпре кукољ, и свежите га у снопље да га сажежем; а пшеницу свезите у житницу моју.
הניחו להם לגדול יחד עד הקציר, ואז אומר לקוצרים לאסוף תחילה את העשבים השוטים ולשרוף אותם, ולאחר מכן לאסוף את החיטה ולהכניסה לאסם‘. “
31 Другу причу каза им говорећи: Царство је небеско као зрно горушичино које узме човек и посеје на њиви својој,
ישוע סיפר להם עוד משל:”מלכות השמים דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל אשר נזרע בשדה. למרות שגרגר זה קטן ביותר, הוא גדל להיות אחד הצמחים הגדולים ביותר, והציפורים יכולות לבנות להן קן בין ענפיו.“
32 Које је истина најмање од свију семена, али кад узрасте, веће је од свега поврћа, и буде дрво да птице небеске долазе, и седају на његовим гранама.
33 Другу причу каза им: Царство је небеско као квасац који узме жена и метне у три копање брашна док све не ускисне.
ישוע נתן להם דוגמה נוספת:”אפשר להמשיל את מלכות השמים לאישה המתכוננת לאפות לחם. היא לוקחת את כמות הקמח הדרושה ושמה מעט שמרים, עד שהבצק כולו תופח.“
34 Све ово у причама говори Исус људима, и без приче ништа не говораше им:
את כל אלה דיבר ישוע אל הקהל במשלים; ובלי משל לא דיבר אליהם.
35 Да се збуде шта је казао пророк говорећи: Отворићу у причама уста своја, казаћу сакривено од постања света.
כך הוא קיים את הנבואה:”אפתחה במשל פי, אביעה חידות מני־קדם“.
36 Тада остави Исус људе, и дође у кућу. И приступише к Њему ученици Његови говорећи: Кажи нам причу о кукољу на њиви.
לאחר מכן עזב ישוע את ההמון ונכנס הביתה. תלמידיו ביקשו ממנו שיסביר להם את משל העשבים בשדה החיטה.
37 А Он одговарајући рече им: Који сеје добро семе оно је Син човечији;
”בן־האדם הוא האיכר הזורע את הזרעים הטובים“, הסביר להם ישוע.
38 А њива је свет; а добро семе синови су царства, а кукољ синови су зла;
”השדה מסמל את העולם, הזרעים מסמלים את בני מלכות האלוהים, והעשבים מסמלים את האנשים השייכים לשטן.
39 А непријатељ који га је посејао јесте ђаво; а жетва је последак овог века; а жетеоци су анђели. (aiōn g165)
האויב שזרע את עשבי־הבר בשדה החיטה הוא השטן, הקציר הוא סוף העולם והקוצרים הם המלאכים.“ (aiōn g165)
40 Као што се дакле кукољ сабира, и огњем сажиже, тако ће бити на крају овог века. (aiōn g165)
”כשם שבמשל זה נאספו העשבים ונשרפו, כך יהיה גם בסוף העולם. (aiōn g165)
41 Послаће Син човечији анђеле своје, и сабраће из царства Његовог све саблазни и који чине безакоње.
בן־האדם ישלח את מלאכיו, והם ידרשו מתוך המלכות את כל עושי הרע ואת כל אלה שמכשילים את האחרים,
42 И бациће их у пећ огњену: онде ће бити плач и шкргут зуба.
וישליכו אותם לכבשן שישרוף אותם. שם הם יבכו ויחרקו שיניים
43 Тада ће се праведници засјати као сунце у царству Оца свог. Ко има уши да чује нека чује.
ואילו הצדיקים יזרחו כשמש במלכות אביהם. מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב!
44 Још је царство небеско као благо сакривено у пољу, које нашавши човек сакри и од радости зато отиде и све што има продаде и купи поље оно.
”מלכות השמים דומה לאוצר שאיש גילה בתוך שדה. בהתלהבותו הרבה מכר האיש את כל אשר היה לו, כדי שיוכל לקנות את השדה עם האוצר שמצא בו.“
45 Још је царство небеско као човек трговац који тражи добар бисер,
”מלכות השמים דומה לפנינה נהדרת שמצא סוחר בעת שחיפש פנינים מובחרות.
46 Па кад нађе једно многоцено зрно бисера, отиде и продаде све што имаше и купи га.
כשגילה הסוחר את הפנינה היקרה, שהייתה ממש’מציאה‘, הלך ומכר את כל רכושו, כדי שיוכל לקנות אותה.“
47 Још је царство небеско као мрежа која се баци у море и заграби од сваке руке рибе;
”אפשר לתאר את מלכות השמים גם בסיפור על דייג שהשליך את רשתו לים, ונלכדו בה כל מיני דגים.
48 Која кад се напуни, извукоше је на крај, и седавши, избраше добре у судове, а зле бацише напоље.
כשנמלאה הרשת, הדייג הוציא אותה אל החוף והחל למיין את הדגים: את הטובים שם בסלים, ואת האחרים השליך.
49 Тако ће бити на полетку века: изићи ће анђели и одлучиће зле од праведних. (aiōn g165)
כך יהיה גם בסוף העולם: המלאכים יבואו ויפרידו בין הרשעים ובין הצדיקים. (aiōn g165)
50 И бациће их у пећ огњену: онде ће бити плач и шкргут зуба.
את הרשעים ישליכו המלאכים לאש – שם הם יבכו ויחרקו שיניים.“
51 Рече им Исус: Разуместе ли ово? Рекоше Му: Да, Господе.
”האם אתם מבינים?“שאל אותם ישוע.”כן, “ענו התלמידים,”אנחנו מבינים.“
52 А Он им рече: Зато је сваки књижевник који се научио царству небеском као домаћин који износи из клети своје ново и старо.
וישוע הוסיף:”תלמיד שלמד והבין את מלכות השמים דומה לאיש עשיר שמוציא מאוצרו דברים עתיקים וגם חדשים.“
53 И кад сврши Исус приче ове, отиде оданде.
כשסיים ישוע לספר להם את המשלים האלה, המשיך בדרכו.
54 И дошавши на постојбину своју, учаше их по зборницама њиховим тако да Му се дивљаху, и говораху: Откуд овоме премудрост ова и моћи?
כשהגיע אל ביתו (בנצרת שבגליל) לימד את האנשים בבתי־הכנסת, והפליא את כולם בחכמתו ובניסים.
55 Није ли ово дрводељин син? Не зове ли се мати његова Марија, и браћа његова Јаков, и Јосија, и Симон, и Јуда?
”כיצד ייתכן הדבר?“תמהו האנשים.”הלא הוא בנו של הנגר, ואנחנו מכירים את מרים אמו ואת אחיו – יעקב, יוסף, שמעון ויהודה!
56 И сестре његове нису ли све код нас? Откуд њему ово све?
גם את אחיותיו אנחנו מכירים – הרי כולן גרות כאן. כיצד הוא יכול להיות גדול כל כך?“
57 И саблажњаваху се о Њега. А Исус рече им: Нема пророка без части осим на постојбини својој и у дому свом.
והם רגזו מאוד על ישוע.”אין נביא בעירו!“אמר להם ישוע.”את הנביא מכבדים בכל מקום, מלבד בביתו ובקרב בני־עמו.“
58 И не створи онде чудеса многих за неверство њихово.
ומאחר שלא האמינו בו הוא חולל שם נסים מעטים בלבד.

< Матеј 13 >