Jezekilj 2

1 I reèe mi: sine èovjeèji, ustani na noge da govorim s tobom.

ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך׃

2 I uðe u me duh kad mi progovori, i postavi me na noge, i slušah onoga koji mi govoraše.

ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על רגלי ואשמע את מדבר אלי׃

3 I reèe mi: sine èovjeèji, ja te šaljem k sinovima Izrailjevijem, k narodima odmetnièkim, koji se odmetnuše mene; oni i oci njihovi biše mi nevjerni do ovoga dana.

ויאמר אלי בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי המה ואבותם פשעו בי עד עצם היום הזה׃

4 K sinovima tvrda obraza i uporna srca šaljem te ja, pa im reci: tako veli Gospod;

והבנים קשי פנים וחזקי לב אני שולח אותך אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה׃

5 I poslušali ili ne poslušali, jer su dom odmetnièki, neka znaju da je prorok bio meðu njima.

והמה אם ישמעו ואם יחדלו כי בית מרי המה וידעו כי נביא היה בתוכם׃

6 I ti, sine èovjeèji, ne boj ih se niti se boj njihovijeh rijeèi, što su ti uporni i kao trnje i živiš meðu skorpijama; ne boj se njihovijeh rijeèi i ne plaši se od njih, što su dom odmetnièki.

ואתה בן אדם אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא כי סרבים וסלונים אותך ואל עקרבים אתה יושב מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת כי בית מרי המה׃

7 Nego im kaži rijeèi moje, poslušali ili ne poslušali, jer su odmetnici.

ודברת את דברי אליהם אם ישמעו ואם יחדלו כי מרי המה׃

8 Ali ti, sine èovjeèji, slušaj što æu ti kazati, ne budi nepokoran kao taj dom nepokorni; otvori usta, i pojedi što æu ti dati.

ואתה בן אדם שמע את אשר אני מדבר אליך אל תהי מרי כבית המרי פצה פיך ואכל את אשר אני נתן אליך׃

9 I pogledah, a to ruka pružena k meni, i gle, u njoj savijena knjiga.

ואראה והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר׃

10 I razvi je preda mnom, i bješe ispisana iznutra i spolja, i bješe u njoj napisan plaè i naricanje i jaoh.

ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קנים והגה והי׃