mArkaH 3
1 anantaraM yIshuH puna rbhajanagR^ihaM praviShTastasmin sthAne shuShkahasta eko mAnava AsIt|
| ישוע חזר לבית־הכנסת בכפר־נחום וראה שם איש שידו משותקת. |
2 sa vishrAmavAre tamarogiNaM kariShyati navetyatra bahavastam apavadituM ChidramapekShitavantaH|
| מאחר שהיום היה שבת, רצו מתנגדיו של ישוע לראות אם ירפא את האיש. הם החליטו שאם ישוע ירפא את האיש, יאסרו אותו. |
3 tadA sa taM shuShkahastaM manuShyaM jagAda madhyasthAne tvamuttiShTha|
| ישוע אמר לבעל היד המשותקת:”בוא ועמוד לפני כולם.“ |
4 tataH paraM sa tAn paprachCha vishrAmavAre hitamahitaM tathA hi prANarakShA vA prANanAsha eShAM madhye kiM karaNIyaM? kintu te niHshabdAstasthuH|
| לאחר מכן הוא פנה אל הזוממים נגדו ושאל:”על־פי התורה האם עלינו לעשות בשבת מעשים טובים, או מעשים רעים? האם עלינו להציל נפשות בשבת, או לאבד אותן?“לא הייתה תשובה בפיהם. |
5 tadA sa teShAmantaHkaraNAnAM kAThinyAddheto rduHkhitaH krodhAt chartudasho dR^iShTavAn taM mAnuShaM gaditavAn taM hastaM vistAraya, tatastena haste vistR^ite taddhasto. anyahastavad arogo jAtaH|
| ישוע הביט בהם בכעס וצער, בגלל לב האבן שלהם, ואז פקד על האיש החולה:”הושט את ידך.“האיש הושיט את ידו והיא נרפאה כליל. |
6 atha phirUshinaH prasthAya taM nAshayituM herodIyaiH saha mantrayitumArebhire|
| הפרושים מיהרו להתייעץ עם אנשי הורדוס כיצד להיפטר מישוע. |
7 ataeva yIshustatsthAnaM parityajya shiShyaiH saha punaH sAgarasamIpaM gataH;
| ישוע ותלמידיו עזבו את בית־הכנסת והלכו לשפת הים. הקהל הרב שהלך אחריהם בא כמעט מכל קצות הארץ: מהגליל, מיהודה, מירושלים, מאדום, מעבר הירדן ואפילו מאזור צור וצידון. כל האנשים האלה הלכו אחרי ישוע מפני ששמעו על הנסים והנפלאות שחולל, וכמובן שרצו לראות אותו במו עיניהם. |
8 tato gAlIlyihUdA-yirUshAlam-idom-yardannadIpArasthAnebhyo lokasamUhastasya pashchAd gataH; tadanyaH sorasIdanoH samIpavAsilokasamUhashcha tasya mahAkarmmaNAM vArttaM shrutvA tasya sannidhimAgataH|
9 tadA lokasamUhashchet tasyopari patati ityAsha Nkya sa nAvamekAM nikaTe sthApayituM shiShyAnAdiShTavAn|
| ישוע ביקש מתלמידיו להכין לו סירה, כדי שאם ינסה הקהל להידחק אליו ויאלץ אותו להיכנס למים, יוכל לעלות על הסירה. |
10 yato. anekamanuShyANAmArogyakaraNAd vyAdhigrastAH sarvve taM spraShTuM parasparaM balena yatnavantaH|
| באותו יום הוא ריפא חולים רבים מאוד, וכתוצאה מכך הלכו והתרבו החולים שנהרו אליו מכל עבר, וכל אחד ניסה לגעת בו כדי להירפא. |
11 apara ncha apavitrabhUtAstaM dR^iShTvA tachcharaNayoH patitvA prochaiH prochuH, tvamIshvarasya putraH|
| כאשר נגעו אנשים אחוזי־שדים בישוע, הם נפלו לפניו וצעקו:”אתה הוא בן־האלוהים!“ |
12 kintu sa tAn dR^iDham Aj nApya svaM parichAyituM niShiddhavAn|
| אולם ישוע ציווה עליהם לשתוק ולא לגלות את זהותו. |
13 anantaraM sa parvvatamAruhya yaM yaM pratichChA taM tamAhUtavAn tataste tatsamIpamAgatAH|
| ישוע עלה על אחד ההרים והזמין אליו אנשים מסוימים מבין הקהל. |
14 tadA sa dvAdashajanAn svena saha sthAtuM susaMvAdaprachArAya preritA bhavituM
| הוא בחר שנים־עשר איש שיהיו מלוויו הקבועים ושילכו ללמד את העם, ונתן להם סמכות לרפא חולים ולגרש שדים. |
15 sarvvaprakAravyAdhInAM shamanakaraNAya prabhAvaM prAptuM bhUtAn tyAjayitu ncha niyuktavAn|
16 teShAM nAmAnImAni, shimon sivadiputro
| אלה שמות השנים־עשר שישוע בחר: שמעון כֵּיפָא (שישוע כינה אותו”פטרוס“), יעקב ויוחנן בני־זבדי (שישוע כינה”בני־רעם“), אַנְדְּרֵי, פיליפוס, בר־תלמי, מתי, תומא, יעקב בן־חלפי, תדי, שמעון (מחבורת הקנאים) ויהודה איש קריות (אשר מאוחר יותר הסגיר את ישוע). |
17 yAkUb tasya bhrAtA yohan cha AndriyaH philipo barthalamayaH,
18 mathI thomA cha AlphIyaputro yAkUb thaddIyaH kinAnIyaH shimon yastaM parahasteShvarpayiShyati sa IShkariyotIyayihUdAshcha|
19 sa shimone pitara ityupanAma dadau yAkUbyohanbhyAM cha binerigish arthato meghanAdaputrAvityupanAma dadau|
20 anantaraM te niveshanaM gatAH, kintu tatrApi punarmahAn janasamAgamo. abhavat tasmAtte bhoktumapyavakAshaM na prAptAH|
| כאשר חזר ישוע לבית מארחיו, שוב המתין לו קהל שמילא את כל הבית, כך שישוע ותלמידיו לא יכלו להפסיק ולאכול. |
21 tatastasya suhR^illokA imAM vArttAM prApya sa hataj nAnobhUd iti kathAM kathayitvA taM dhR^itvAnetuM gatAH|
| כשנודע לבני משפחתו על כך, הם באו לקחתו לביתם.”הוא יצא מדעתו!“קראו. |
22 apara ncha yirUshAlama AgatA ye ye. adhyApakAste jagadurayaM puruSho bhUtapatyAbiShTastena bhUtapatinA bhUtAn tyAjayati|
| מורי הלכה מירושלים באו לשם ואמרו:”אתם יודעים מדוע הוא יכול לגרש שדים? מפני שבעל־זבול, שר השדים, שוכן בתוכו!“ |
23 tatastAnAhUya yIshu rdR^iShTAntaiH kathAM kathitavAn shaitAn kathaM shaitAnaM tyAjayituM shaknoti?
| ישוע קיבץ אותם סביבו ודיבר אליהם במשלים.”כיצד יכול השטן לגרש את השטן?“שאל. |
24 ki nchana rAjyaM yadi svavirodhena pR^ithag bhavati tarhi tad rAjyaM sthiraM sthAtuM na shaknoti|
| ממלכה מפולגת לא תחזיק מעמד ותתמוטט. |
25 tathA kasyApi parivAro yadi parasparaM virodhI bhavati tarhi sopi parivAraH sthiraM sthAtuM na shaknoti|
| משפחה שיש בה חילוקי דעות ופילוגים – תיהרס. |
26 tadvat shaitAn yadi svavipakShatayA uttiShThan bhinno bhavati tarhi sopi sthiraM sthAtuM na shaknoti kintUchChinno bhavati|
| אם השטן נלחם נגד עצמו, מה יוכל להשיג? |
27 apara ncha prabalaM janaM prathamaM na baddhA kopi tasya gR^ihaM pravishya dravyANi luNThayituM na shaknoti, taM badvvaiva tasya gR^ihasya dravyANi luNThayituM shaknoti|
| איש אינו יכול לשדוד את מלכות השטן לפני שיכבול אותו תחילה. לאחר שיכבול את השטן, יוכל לשדוד את רכושו. |
28 atoheto ryuShmabhyamahaM satyaM kathayAmi manuShyANAM santAnA yAni yAni pApAnIshvaranindA ncha kurvvanti teShAM tatsarvveShAmaparAdhAnAM kShamA bhavituM shaknoti,
| ”אני מזהיר אתכם, “המשיך ישוע,”כל החטאים וגידופים ייסלחו לבני האדם. |
29 kintu yaH kashchit pavitramAtmAnaM nindati tasyAparAdhasya kShamA kadApi na bhaviShyati sonantadaNDasyArho bhaviShyati| (aiōn g165, aiōnios g166)
| רק חטא אחד לעולם לא ייסלח – גידוף רוח הקודש.“ (aiōn g165, aiōnios g166) |
30 tasyApavitrabhUto. asti teShAmetatkathAhetoH sa itthaM kathitavAn|
| ישוע מצא לנכון להזהיר אותם, שכן טענו שהוא חולל נסים בכוחו של השטן (במקום שיודו שהוא חולל נסים בכוחו של רוח הקודש). |
31 atha tasya mAtA bhrAtR^igaNashchAgatya bahistiShThanato lokAn preShya tamAhUtavantaH|
| בינתיים באו אמו ואחיו של ישוע אל הבית שבו לימד. הם שלחו מישהו לקרוא לישוע החוצה, כי רצו לדבר איתו.”אמך ואחיך מחכים לך בחוץ; הם רוצים לדבר אתך“, אמר לו מישהו. |
32 tatastatsannidhau samupaviShTA lokAstaM babhAShire pashya bahistava mAtA bhrAtarashcha tvAm anvichChanti|
33 tadA sa tAn pratyuvAcha mama mAtA kA bhrAtaro vA ke? tataH paraM sa svamIpopaviShTAn shiShyAn prati avalokanaM kR^itvA kathayAmAsa
| ”מי היא אמי?“”מי הם אחי?“קרא ישוע. |
34 pashyataite mama mAtA bhrAtarashcha|
| הוא הביט באנשים סביבו והכריז:”הנה אמי ואחי! |
35 yaH kashchid IshvarasyeShTAM kriyAM karoti sa eva mama bhrAtA bhaginI mAtA cha|
| כל השומע בקול אלוהים הוא אחי, אחותי ואמי.“ |
