preritAH 25
1 anantaraM phIShTo nijarAjyam Agatya dinatrayAt paraM kaisariyAto yirUshAlamnagaram Agamat|
| שלושה ימים לאחר שנכנס פסטוס לתפקידו, עזב את קיסריה ועלה לירושלים. |
2 tadA mahAyAjako yihUdIyAnAM pradhAnalokAshcha tasya samakShaM paulam apAvadanta|
| ראשי הכוהנים ומנהיגי העם ניגשו אל פסטוס וסיפרו לו את טענותיהם נגד פולוס. |
3 bhavAn taM yirUshAlamam Anetum Aj nApayatviti vinIya te tasmAd anugrahaM vA nChitavantaH|
| הם ביקשו ממנו להעלות את פולוס מקיסריה לירושלים ללא דיחוי (כי זממו לארוב לו בדרך ולרצוח אותו). |
4 yataH pathimadhye gopanena paulaM hantuM tai rghAtakA niyuktAH| phIShTa uttaraM dattavAn paulaH kaisariyAyAM sthAsyati punaralpadinAt param ahaM tatra yAsyAmi|
| אולם פסטוס השיב להם:”פולוס נמצא עתה בקיסריה, וגם אני עומד לשוב לשם בקרוב. |
5 tatastasya mAnuShasya yadi kashchid aparAdhastiShThati tarhi yuShmAkaM ye shaknuvanti te mayA saha tatra gatvA tamapavadantu sa etAM kathAM kathitavAn|
| אני מציע שתבחרו מספר אנשים בעלי סמכות שילכו איתי לקיסריה, ואם פולוס חטא יוכלו אנשיכם לתבוע אותו למשפט.“ |
6 dashadivasebhyo. adhikaM vilambya phIShTastasmAt kaisariyAnagaraM gatvA parasmin divase vichArAsana upadishya paulam Anetum Aj nApayat|
| כעבור שמונה או עשרה ימים חזר המושל לקיסריה, ולמחרת ערך את משפטו של פולוס. |
7 paule samupasthite sati yirUshAlamnagarAd AgatA yihUdIyalokAstaM chaturdishi saMveShTya tasya viruddhaM bahUn mahAdoShAn utthApitavantaH kintu teShAM kimapi pramANaM dAtuM na shaknuvantaH|
| כשהגיע פולוס לאולם בית־הדין, הקיפו אותו היהודים שבאו מירושלים והטיחו בו האשמות חמורות, אך הם לא יכלו להוכיח אף אחת מהן. |
8 tataH paulaH svasmin uttaramidam uditavAn, yihUdIyAnAM vyavasthAyA mandirasya kaisarasya vA pratikUlaM kimapi karmma nAhaM kR^itavAn|
| פולוס כפר בכל ההאשמות.”אינני אשם“, אמר.”לא עברתי על חוקי התורה, לא חיללתי את בית־המקדש ולא מרדתי בקיסר!“ |
9 kintu phIShTo yihUdIyAn santuShTAn karttum abhilaShan paulam abhAShata tvaM kiM yirUshAlamaM gatvAsmin abhiyoge mama sAkShAd vichArito bhaviShyasi?
| אולם פסטוס, שרצה מאוד למצוא־חן בעיני היהודים, פנה אליו ושאל:”האם אתה מוכן לעלות לירושלים ולהישפט שם לפני?“ |
10 tataH paula uttaraM proktavAn, yatra mama vichAro bhavituM yogyaH kaisarasya tatra vichArAsana eva samupasthitosmi; ahaM yihUdIyAnAM kAmapi hAniM nAkArSham iti bhavAn yathArthato vijAnAti|
| ”לא!“, השיב פולוס.”בשום אופן לא. אני עומד בתוקף על זכותי לעמוד לדין לפני כס הקיסר! אתה יודע היטב שאיני אשם. אם ביצעתי פשע שדינו מוות – איני מבקש רחמים או חנינה. אולם אם אני חף מפשע – לאף אחד אין רשות להסגיר אותי לידי אנשים אלה כדי שירצחו אותי. ברצוני לערער לפני הקיסר!“ |
11 ka nchidaparAdhaM ki nchana vadhArhaM karmma vA yadyaham akariShyaM tarhi prANahananadaNDamapi bhoktum udyato. abhaviShyaM, kintu te mama samapavAdaM kurvvanti sa yadi kalpitamAtro bhavati tarhi teShAM kareShu mAM samarpayituM kasyApyadhikAro nAsti, kaisarasya nikaTe mama vichAro bhavatu|
12 tadA phIShTo mantribhiH sArddhaM saMmantrya paulAya kathitavAn, kaisarasya nikaTe kiM tava vichAro bhaviShyati? kaisarasya samIpaM gamiShyasi|
| פסטוס התייעץ עם יועציו, ואחר כך אמר:”אתה רוצה לערער לפני הקיסר? יהיה כרצונך!“ |
13 kiyaddinebhyaH param AgripparAjA barNIkI cha phIShTaM sAkShAt karttuM kaisariyAnagaram Agatavantau|
| כעבור ימים אחדים באו המלך אגריפס וברניקה לבקר את פסטוס. |
14 tadA tau bahudinAni tatra sthitau tataH phIShTastaM rAjAnaM paulasya kathAM vij nApya kathayitum Arabhata paulanAmAnam ekaM bandi phIlikSho baddhaM saMsthApya gatavAn|
| ביקורם נמשך ימים אחדים, ופסטוס שוחח עם המלך על המקרה של פולוס.”יש כאן אסיר אחד, “פתח פסטוס,”שפליקס השאירו בכלא. |
15 yirUshAlami mama sthitikAle mahAyAjako yihUdIyAnAM prAchInalokAshcha tam apodya tamprati daNDAj nAM prArthayanta|
| כשהייתי בירושלים סיפרו לי ראשי הכוהנים וזקני היהודים את גרסתם, ודרשו ממני להוציאו להורג. |
16 tatoham ityuttaram avadaM yAvad apodito janaH svApavAdakAn sAkShAt kR^itvA svasmin yo. aparAdha Aropitastasya pratyuttaraM dAtuM suyogaM na prApnoti, tAvatkAlaM kasyApi mAnuShasya prANanAshAj nApanaM romilokAnAM rIti rnahi|
| כמובן שמיהרתי להבהיר להם שהחוק הרומאי אינו מרשיע אדם לפני שמעמידים אותו לדין, ולפני שניתנה לו האפשרות לעמוד מול מאשימיו ולהגן על עצמו. |
17 tatasteShvatrAgateShu parasmin divase. aham avilambaM vichArAsana upavishya taM mAnuSham Anetum Aj nApayam|
| ”כשבאו לכאן מאשימיו כינסתי מיד את חברי בית־הדין, ושלחתי להביא את פולוס. |
18 tadanantaraM tasyApavAdakA upasthAya yAdR^isham ahaM chintitavAn tAdR^ishaM ka nchana mahApavAdaM notthApya
| אולם ההאשמות שהעלו נגדו כלל לא דמו לחשדות שהיו לי לגביו. |
19 sveShAM mate tathA paulo yaM sajIvaM vadati tasmin yIshunAmani mR^itajane cha tasya viruddhaM kathitavantaH|
| המחלוקת ביניהם הייתה בנושא הדת היהודית, ועל אדם בשם ישוע אשר מת, ואילו פולוס מתעקש לטעון שהוא חי. |
20 tatohaM tAdR^igvichAre saMshayAnaH san kathitavAn tvaM yirUshAlamaM gatvA kiM tatra vichArito bhavitum ichChasi?
| לא ידעתי כיצד להחליט במקרה שכזה, ולכן שאלתי אותו אם יהיה מוכן להישפט על כך בירושלים. |
21 tadA paulo mahArAjasya nikaTe vichArito bhavituM prArthayata, tasmAd yAvatkAlaM taM kaisarasya samIpaM preShayituM na shaknomi tAvatkAlaM tamatra sthApayitum AdiShTavAn|
| פולוס סרב, ודרש לערער לפני הקיסר אוגוסטוס! משום כך פקדתי להחזירו לכלא, עד שאוכל לקבוע לו ראיון אצל הקיסר.“ |
22 tata AgrippaH phIShTam uktavAn, ahamapi tasya mAnuShasya kathAM shrotum abhilaShAmi| tadA phIShTo vyAharat shvastadIyAM kathAM tvaM shroShyasi|
| ”הייתי רוצה לשמוע את האיש הזה במו אוזני“, אמר אגריפס.”בסדר“, ענה פסטוס.”מחר תשמע אותו.“ |
23 parasmin divase Agrippo barNIkI cha mahAsamAgamaM kR^itvA pradhAnavAhinIpatibhi rnagarasthapradhAnalokaishcha saha militvA rAjagR^ihamAgatya samupasthitau tadA phIShTasyAj nayA paula AnIto. abhavat|
| למחרת נכנסו המלך אגריפס וברניקה לאולם בית־הדין ברוב פאר והדר, ובליווי משמר קציני־צבא ואצילי העיר. פסטוס ציווה להכניס את פולוס לתוך האולם, |
24 tadA phIShTaH kathitavAn he rAjan Agrippa he upasthitAH sarvve lokA yirUshAlamnagare yihUdIyalokasamUho yasmin mAnuShe mama samIpe nivedanaM kR^itvA prochchaiH kathAmimAM kathitavAn punaralpakAlamapi tasya jIvanaM nochitaM tametaM mAnuShaM pashyata|
| ולאחר מכן פנה אל הנוכחים ואמר:”המלך אגריפס, וכל הנאספים כאן: זהו האיש אשר היהודים בקיסריה ובירושלים רוצים במותו. |
25 kintveSha janaH prANanAsharhaM kimapi karmma na kR^itavAn ityajAnAM tathApi sa mahArAjasya sannidhau vichArito bhavituM prArthayata tasmAt tasya samIpaM taM preShayituM matimakaravam|
| לפי דעתי הוא לא עבר כל עברה שדינה מוות, אולם מאחר שדרש לערער לפני הקיסר, החלטתי לשלוח אותו לרומא. |
26 kintu shrIyuktasya samIpam etasmin kiM lekhanIyam ityasya kasyachin nirNayasya na jAtatvAd etasya vichAre sati yathAhaM lekhituM ki nchana nishchitaM prApnomi tadarthaM yuShmAkaM samakShaM visheShato he AgripparAja bhavataH samakSham etam Anaye|
| אבל מה אכתוב לקיסר? הרי אין נגדו שום טענה מבוססת! על כן הבאתי אותו לפני כולכם, ובמיוחד לפניך, המלך אגריפס, כדי שתחקור אותו ותאמר לי מה לכתוב. |
27 yato bandipreShaNasamaye tasyAbhiyogasya ki nchidalekhanam aham ayuktaM jAnAmi|
| כי הרי אין זה הגיוני לשלוח אסיר אל הקיסר בלא אשמה כלשהי.“ |
