ויצא ישוע מן המקדש ללכת לדרכו ויגשו תלמידיו להראותו את בניני המקדש׃ |
ויען ישוע ויאמר אליהם הראיתם את כל אלה אמן אמר אני לכם לא תשאר פה אבן על אבן אשר לא תתפרק׃ |
וישב על הר הזיתים ויגשו אליו התלמידים לבדם ויאמרו אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא אות בואך ואות קץ העולם׃ (aiōn g165) |
ויען ישוע ויאמר להם ראו פן יתעה אתכם איש׃ |
כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא המשיח והתעו רבים׃ |
ואתם עתידים לשמע מלחמות ושמעות מלחמה ראו פן תבהלו כי היו תהיה כל זאת אך עדן אין הקץ׃ |
כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעב ודבר ורעש הנה והנה׃ |
וכל אלה רק ראשית החבלים׃ |
אז ימסרו אתכם לעני והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי׃ |
ואז יכשלו רבים ומסרו איש את רעהו ושנאו איש את אחיו׃ |
ונביאי שקר רבים יקומו והתעו רבים׃ |
ומפני אשר ירבה הרשע תפוג אהבת רבים׃ |
והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ |
ותקרא בשורת המלכות הזאת בתבל כלה לעדות לכל הגוים ואחר יבוא הקץ׃ |
לכן כאשר תראו שקוץ משמם האמור על ידי דניאל הנביא עומד במקום קדש הקרא יבין׃ |
אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃ |
ואשר על הגג אל ירד לשאת דבר מביתו׃ |
ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת את מלבושו׃ |
ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם׃ |
אך התפללו אשר מנוסתכם לא תהיה בחרף ולא בשבת׃ |
כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה מראשית העולם עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ |
ולולא נקצרו הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים יקצרו הימים ההם׃ |
וכי יאמר אליכם איש בעת ההיא הנה פה המשיח או הנו שם אל תאמינו׃ |
כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ויתנו אתות גדלות ומופתים למען התעות אף את הבחירים אם יוכלו׃ |
הנה מראש הגדתי לכם׃ |
לכן כי יאמרו אליכם הנו במדבר אל תצאו הנו בחדרים אל תאמינו׃ |
כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב כן יהיה גם בואו של בן האדם׃ |
כי באשר החלל שם יקבצו הנשרים׃ |
ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃ |
אז אות בן האדם יראה בשמים וספדו כל משפחות הארץ וראו את בן האדם בא עם ענני השמים בגבורה וכבוד רב׃ |
וישלח את מלאכיו בקול שופר גדול ויקבצו את בחיריו מארבע הרוחות למקצה השמים ועד קצה השמים׃ |
למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ׃ |
כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃ |
אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃ |
השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ |
אך היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אתה גם לא מלאכי השמים בלתי אבי לבדו׃ |
וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם׃ |
כי כאשר בימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים אתן לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה׃ |
ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם׃ |
אז יהיו שנים בשדה אחד יאסף ואחד יעזב׃ |
שתים טוחנות ברחים אחת תאסף ואחת תעזב׃ |
לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם׃ |
ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו׃ |
לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם׃ |
מי הוא אפוא העבד הנאמן והנבון אשר הפקידו אדניו על בני ביתו לתת להם את אכלם בעתו׃ |
אשרי העבד אשר אדניו בבואו ימצאהו עשה כן׃ |
אמן אמר אני לכם כי יפקידהו על כל אשר לו׃ |
ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא׃ |
ויחל להכות את חבריו ואכל ושתה עם הסובאים׃ |
בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע׃ |
וישסף אתו וישים את חלקו עם החנפים שם תהיה היללה וחרק השנים׃ |