ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃ |
ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃ |
ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו׃ |
ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה׃ |
כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה׃ |
ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃ |
כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד׃ |
את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו׃ |
אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃ |
ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃ |
והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃ |
ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃ |
וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו׃ |
ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃ |
והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃ |
ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח׃ |
ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃ |
ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃ |
ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃ |
ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃ |
הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃ |
ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃ |
ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃ |
ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃ |
אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים׃ |
ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃ |
ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ |
ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה׃ |
ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל׃ |
ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים׃ |
והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם׃ |
ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃ |
ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃ |
ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃ |
ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃ |
ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃ |
ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃ |
שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃ |
ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃ |
וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃ |
ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃ |
קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃ |
עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃ |
והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃ |
הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃ |
וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃ |
ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ |
ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃ |
ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים׃ |
ויעזבו אותו כלם וינוסו׃ |
ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃ |
והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃ |
ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים׃ |
ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור׃ |
וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃ |
כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃ |
ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃ |
שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃ |
וגם בזאת עדותם לא שותה׃ |
ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך׃ |
והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך׃ |
ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ |
ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים׃ |
שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃ |
ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃ |
ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול׃ |
ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע׃ |
ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא׃ |
ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית׃ |
וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם׃ |
ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם׃ |
והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך׃ |