אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃ |
כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃ |
חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃ |
למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃ |
כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃ |
ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃ |
ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃ |
ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃ |
וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃ |
וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃ |
וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃ |
ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃ |
ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃ |
והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃ |
כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃ |
ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃ |
והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃ |
ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃ |
ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃ |
והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃ |
והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃ |
ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃ |
ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃ |
ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃ |
ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃ |
ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃ |
אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃ |
ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃ |
והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃ |
ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃ |
והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃ |
והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃ |
ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃ (aiōn g165) |
ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃ |
ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃ |
והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃ |
כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃ |
ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃ |
ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃ |
ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃ |
ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃ |
ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃ |
ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃ |
כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃ |
ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃ |
ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃ |
ותגל רוחי באלהי ישעי׃ |
אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃ |
וחסדו לדור דורים על יראיו׃ |
גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃ |
הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃ |
רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃ |
תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃ |
ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃ |
וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃ |
וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃ |
ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃ |
ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃ |
ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃ |
וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃ |
וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃ |
ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃ |
ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃ |
וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃ |
וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃ |
ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃ |
וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃ |
כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃ (aiōn g165) |
ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃ |
לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃ |
להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃ |
בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃ |
ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃ |
לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃ |
ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃ |
להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃ |
ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃ |