ישוע חזר מן הירדן מלא רוח הקודש, והרוח הובילה אותו אל המדבר – |
שם ניסה אותו השטן במשך ארבעים יום. במשך כל אותו זמן לא אכל ישוע דבר, ובתום ימי הניסיון היה רעב מאוד. |
”אם אתה באמת בן־אלוהים, “אמר לו השטן,”צווה על האבן הזאת להפוך ללחם!“ |
אולם ישוע השיב:”כתוב:’לא על הלחם לבדו יחיה האדם, (כי על כל מוצא פי ה)‘. “ |
לאחר מכן העלה השטן את ישוע, בחזיון רגעי הראה לו את כל המדינות המפוארות שבעולם ואמר: |
”אני אתן לך את כל הממלכות המפוארות האלה ואת כבודן – כי לי נמסר השלטון ורשאי אני לתת אותו למי שארצה – אבל בתנאי אחד: עליך לכרוע ברך ולהשתחוות לפני.“ |
אולם ישוע השיב לו:”אך כתוב:’לה׳ אלוהיך תשתחווה, ואותו לבדו תעבוד‘. “ |
השטן לקח את ישוע לירושלים, העלהו על גג בית־המקדש ואמר:”אם אתה באמת בן־אלוהים, קפוץ למטה! |
הרי כתוב בתנ״ך:’כי מלאכיו יצווה לך לשמרך… |
על כפיים ישאונך פן תיגוף באבן רגלך‘. “ |
”אולם כתוב:’לא תנסה את ה׳ אלוהיך‘, “השיב לו ישוע. |
כאשר סיים השטן לנסות את ישוע עזב אותו לנפשו עד לעת מועד. |
לאחר מכן חזר ישוע לגליל כשהוא מלא בכוח רוח הקודש, ועד מהרה התפרסם בכל האזור. |
ישוע לימד את העם בבתי־הכנסת וכולם הללו ושיבחו אותו. |
ישוע בא אל נצרת – העיר שבה בילה את ילדותו – ובשבת הלך כמנהגו לבית־הכנסת. כשקם על רגליו כדי לקרוא את ההפטרה, |
הגישו לו את ספר ישעיהו. ישוע פתח את המגילה וקרא בקול: |
”רוח ה׳ עלי, יען משח ה׳ אותי לבשר ענוים; שלחני לחבש לנשברי לב, לקרוא לשבוים דרור ולאסורים – פְּקַח־קוֹחַ; |
לקרוא שנת רצון לה׳.“ |
ישוע גלל את המגילה, החזירה לחזן וישב במקומו. כל באי בית־הכנסת נעצו בו את עיניהם בציפייה, |
וישוע הוסיף:”היום התקיימו דברי הפסוקים האלה בקרבכם!“ |
כולם הקשיבו לדבריו והתפלאו על דברי החן והחוכמה שיצאו מפיו.”איך ייתכן הדבר?“שאלו איש את רעהו.”האין זה בנו של יוסף?“ |
ישוע ענה להם:”ודאי תאמרו לי:’רופא, רפא תחילה את עצמך!‘או במילים אחרות:’מדוע אינך מחולל כאן, בעיר מולדתך, את הניסים והנפלאות שחוללת בכפר־נחום?‘ |
אני אומר לכם: אין נביא בעירו! את הנביא מכבדים בכל מקום חוץ מאשר בביתו ובין בני־עמו. |
”בימי אליהו הנביא לא ירד גשם במשך שלוש וחצי שנים, והבצורת גרמה לרעב גדול בכל הארץ. למרות שהיו בישראל אלמנות רבות שרעבו ללחם, |
לא שלח אלוהים את אליהו אל אף אחת מהן! אלוהים שלח את אליהו רק אל אלמנה לא יהודיה בעיירה צרפת שבצידון. |
או קחו לדוגמה את אלישע; אף כי בימי אלישע הנביא היו מצורעים רבים בישראל, הוא לא ריפא איש מהם, אלא דווקא את נעמן הארמי.“ |
דברי ישוע עוררו את זעמם. |
הם קפצו מכיסאותיהם ודחפו אותו אל מחוץ לעיר, אל פסגת ההר שעליו נבנתה נצרת, במטרה להשליכו במדרון. |
אולם ישוע התחמק מהם והלך לדרכו. |
לאחר מכן הלך ישוע לכפר־נחום שבגליל, ומדי שבת לימד בבית־הכנסת. |
גם כאן נדהמו השומעים, כי ישוע דיבר בסמכות בלתי רגילה. |
פעם כשלימד ישוע בבית־הכנסת צעק לפתע איש אחד אחוז רוח שד טמא: |
”מדוע אתה מטריד אותנו, ישוע מנצרת, האם באת להשמיד את השדים? אני מכיר אותך; אתה בנו הקדוש של אלוהים!“ |
ישוע נזף בשד וציווה עליו:”שתוק וצא החוצה!“השד השליך את האיש על הרצפה לעיני כולם, ויצא ממנו בלי לפגוע בו שוב. |
כולם נדהמו ושאלו איש את רעהו במבוכה:”מה המיוחד בדברי האיש הזה עד כי אפילו שדים מצייתים לו?“ |
עד מהרה התפרסם סיפור המעשה בכל האזור. |
לאחר שעזב ישוע את בית־הכנסת, הלך לביתו של שמעון וראה את חמותו של שמעון קודחת מחום.”אנא, רפא אותה“, התחננו לפניו כולם. |
ישוע עמד ליד מיטתה וגער בקדחת. מיד ירד החום, והיא קמה ממיטתה והכינה להם אוכל. |
עם שקיעת השמש הביאו תושבי הסביבה אל ישוע חברים ובני משפחה שחלו במחלות שונות. ישוע הניח את ידיו עליהם וריפא אותם. |
ישוע גם גירש שדים מאנשים רבים, ובצאתם נהגו השדים לקרוא בקול:”אתה הוא בן־האלוהים!“אולם ישוע השתיק אותם, בגלל שהם ידעו שהוא המשיח. |
למחרת, השכם בבוקר, הלך ישוע למקום שומם כדי להתבודד. המוני העם חיפשו אותו בכל מקום, וכשמצאו אותו התחננו לפניו:”אנא, אל תעזוב אותנו; הישאר איתנו בכפר־נחום.“ |
אולם ישוע השיב להם:”עלי לבשר את דבר מלכות האלוהים גם בערים אחרות, כי זוהי מטרת שליחותי.“ |
וישוע המשיך ללמד בבתי־הכנסת השונים שבאזור יהודה. |