בשנה החמש־עשרה למלכותו של הקיסר טיבריוס, דיבר ה׳ אל יוחנן בן־זכריה שהתגורר במדבר. (באותה שנה היה פונטיוס פילטוס מושל יהודה; הורדוס – מושל הגליל; פיליפוס אחיו – מושל מדינות יטור וטרכונה; לוסניס – מושל אבילין; חנן וקייפא היו הכוהנים הגדולים). |
יוחנן החל לבקר בכל הערים והכפרים באזור הירדן וקרא לאנשים להיטבל במים, כדי להראות שהם מתחרטים על מעשיהם הרעים ובוחרים להאמין באלוהים, על־מנת שיסלח לחטאיהם. |
יוחנן קיים את דברי ישעיהו הנביא:”קול קורא במדבר פנו דרך ה׳, ישרו מסילותיו. |
כל גיא יינשא, וכל הר וגבעה ישפלו. והיה העקב למישור והרכסים לבקעה, |
וראו כל בשר את ישועת אלוהים.“ |
יוחנן היה אומר לאנשים הרבים שבאו להיטבל על־ידו:”בני נחשים אתם! מי אמר לכם שתוכלו להימלט מהעונש שה׳ עתיד להביא עליכם? |
לפני שתיטבלו עליכם להוכיח במעשים שאתם באמת מתחרטים על מעשיכם הרעים. אל תחשבו בלבכם:’אלוהים לא יעניש אותנו כי אנחנו יהודים, בני אברהם‘. הרי אלוהים יכול לעשות מהאבנים האלה בנים לאברהם! |
כבר עכשיו מוכן גרזן המשפט של אלוהים לכרות כל עץ חסר תועלת שאינו נושא פרי. עצים חסרי תועלת ייכרתו ויישרפו!“ |
לשמע דברי יוחנן נהג הקהל לשאול אותו:”מה עלינו לעשות כדי להוכיח שאנו מתחרטים על מעשינו הרעים ומאמינים באלוהים?“ |
”מי שיש לו שתי חולצות, “השיב יוחנן,”שייתן אחת מהן למי שאין לו אף אחת. מי שיש לו מספיק אוכל – שייתן לרעב.“ |
גם גובי מכס, שהיו ידועים בשחיתותם, באו להיטבל ושאלו:”רבי, כיצד נוכיח את כנות לבנו?“ |
”אל תגבו למעלה מהמס הקבוע בחוק“, השיב יוחנן. |
”ומה עלינו לעשות?“שאלו מספר חיילים.”אל תסחטו כספים באיומים ובאלימות, “השיב יוחנן,”אל תוציאו דיבה על איש, הסתפקו במשכורתכם.“ |
מאחר שכל העם ציפה וייחל לבואו של המשיח, תהה כל אחד בלבו אם יוחנן עצמו הוא המשיח. |
יוחנן העמידם על טעותם ואמר:”אני מטביל אתכם במים, אולם בקרוב יבוא אדם גדול ונעלה ממני – הוא כל כך נעלה עד כי איני ראוי להתיר את שרוכי נעליו – והוא יטביל אתכם ברוח הקודש ובאש. |
הוא גם יפריד בין המוץ לבין גרגירי החיטה – את המוץ ישרוף באש נצחית, ואילו את החיטה ישמור באסם.“ |
יוחנן השתמש באזהרות רבות מסוג זה כדי להוכיח את העם ולהעביר להם את הבשורה. |
אולם כשהוכיח יוחנן את הורדוס (מושל הגליל) על מעשיו הרעים, ובמיוחד על נישואיו האסורים להורודיה – אשת אחיו פיליפוס – |
השליך הורדוס את יוחנן לבית־סוהר, וכך הוסיף על חטאיו. |
יום אחד, לאחר שנטבלו אנשים רבים, נטבל גם ישוע. כאשר התפלל נפתחו השמים |
ורוח הקודש בדמות יונה ירדה ונחה עליו, ומן השמים קרא קול:”אתה בני אהובי, מקור שמחתי.“ |
ישוע היה כבן שלושים שנה כשהחל בפעילותו בציבור. ישוע נחשב לבנו של יוסף. יוסף היה בנו של עלי; |
עלי היה בנו של מתת; מתת היה בנו של לוי; לוי היה בנו של מלכי; מלכי היה בנו יני; יני היה בנו של יוסף; יוסף היה בנו של מתתיה; |
מתתיה היה בנו של אמוץ; אמוץ היה בנו של נחום; נחום היה בנו של חסלי; חסלי היה בנו של נגי; |
נגי היה בנו של מחת; מחת היה בנו של מתתיה; מתתיה היה בנו של שמעי; שמעי היה בנו של יוסף; יוסף היה בנו של יודה; |
יודה היה בנו של יוחנן; יוחנן היה בנו של רישא; רישא היה בנו של זרובבל; זרובבל היה בנו של שאלתיאל; שאלתיאל היה בנו של נרי; |
נרי היה בנו של מלכי; מלכי היה בנו של אדי; אדי היה בנו של קוסם; קוסם היה בנו של אלמדם; אַלְמוֹדָם היה בנו של ער; |
ער היה בנו של ישוע; ישוע היה בנו של אליעזר; אליעזר היה בנו של יורים; יורים היה בנו של מתת; מתת היה בנו של לוי; |
לוי היה בנו של שמעון; שמעון היה בנו של יהודה; יהודה היה בנו של יוסף; יוסף היה בנו של יונם; יונם היה בנו של אליקים; |
אליקים היה בנו של מַלְאָה; מַלְאָה היה בנו של מנא; מנא היה בנו של מתתה; מתתה היה בנו של נתן; נתן היה בנו של דוד; |
דוד היה בנו של ישי; ישי היה בנו של עובד; עובד היה בנו של בועז; בועז היה בנו של שלמון; שלמון היה בנו של נחשון; |
נחשון היה בנו של עמינדב; עמינדב היה בנו של ארני; ארם היה בנו של חצרון; חצרון היה בנו של פרץ; פרץ היה בנו של יהודה; |
יהודה היה בנו של יעקב; יעקב היה בנו של יצחק; יצחק היה בנו של אברהם; אברהם היה בנו של תרח; תרח היה בנו של נחור; |
נחור היה בנו של שרוג; שרוג היה בנו של רעו; רעו היה בנו של פלג; פלג היה בנו של עבר; עבר היה בנו של שלח; |
שלח היה בנו של קינן; קינן היה בנו של ארפכשד; ארפכשד היה בנו של שם; שם היה בנו של נוח; נוח היה בנו של לֶמֶךְ; |
לֶמֶךְ היה בנו של מתושלח; מתושלח היה בנו של חנוך; חנוך היה בנו של ירד; ירד היה בנו של מהללאל; מהללאל היה בנו של קינן; |
קינן היה בנו של אנוש; אנוש היה בנו של שת; שת היה בנו של אדם; אדם היה בנו של אלוהים. |