ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר׃ |
וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות׃ |
ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם׃ |
כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את כל רכושה נתנה׃ |
ויהי באמרם על המקדש כי מהדר הוא באבנים יפות ובמתנות ויאמר׃ |
את אשר אתם ראים הנה ימים באים ולא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃ |
וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה׃ |
ויאמר ראו פן תתעו כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והעת קרובה ואתם אל תלכו אחריהם׃ |
ובשמעכם מלחמות ומהומות אל תחתו כי היו תהיה זאת לראשונה אך עוד קץ למועד׃ |
ויסף דבר אליהם לאמר יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה׃ |
והיה רעש גדול כה וכה ורעב ודבר וגם מוראים ואתות גדלות מן השמים׃ |
ולפני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדפו וימסרו אתכם לבתי כנסיות ואל בתי כלאים ותובאו לפני מלכים ומשלים למען שמי׃ |
והיתה זאת לכם לעדות׃ |
על כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו׃ |
כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם׃ |
וגם תמסרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם׃ |
והייתם שנואים לכל אדם למען שמי׃ |
אך לא יפל משערת ראשכם ארצה׃ |
בתוחלתכם קנו לכם את נפשתיכם׃ |
וכאשר תראו מחנות סובבים את ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה׃ |
אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם בפרזות אל יבואו בה׃ |
כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב׃ |
ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצף על העם הזה׃ |
ונפלו לפי חרב והגלו אל כל הגוים וירושלים תרמס ברגלי גוים עד כי ימלאו עתות הגוים׃ |
והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו׃ |
וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃ |
ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב׃ |
וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא׃ |
וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים׃ |
כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃ |
ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃ |
אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל׃ |
השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ |
רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם׃ |
כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ׃ |
לכן שקדו בכל עת והתפללו למען תעצרו כח להמלט מכל העתידות האלה ולהתיצב לפני בן האדם׃ |
ויהי מלמד יומם במקדש ובלילה יצא בהר הנקרא הר הזיתים ללון׃ |
וכל העם השכימו לבוא אליו במקדש לשמע אותו׃ |