אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃ |
ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃ |
ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה׃ |
כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם׃ |
כי אחיו גם הם לא האמינו בו׃ |
ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃ |
לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃ |
עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה׃ |
כזאת דבר וישב בגליל׃ |
ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃ |
והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא׃ |
ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃ |
אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים׃ |
ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃ |
ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃ |
ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני׃ |
האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃ |
המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃ |
הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃ |
ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃ |
ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃ |
משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃ |
ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃ |
אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃ |
ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃ |
והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח׃ |
אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא׃ |
אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃ |
ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני׃ |
ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו׃ |
ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה׃ |
והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃ |
ויאמר אליהם ישוע אך למצער עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני׃ |
תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃ |
ויאמרו היהודים איש רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון׃ |
מה זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃ |
ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא נא אלי וישתה׃ |
המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים׃ |
וזאת אמר על הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי לא נתן רוח הקדש עדנה יען אשר ישוע עוד לא נתפאר׃ |
ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃ |
ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח׃ |
הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח׃ |
ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו׃ |
ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃ |
וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃ |
ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃ |
ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃ |
הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃ |
רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃ |
ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃ |
התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃ |
ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃ |
וילכו איש איש לביתו׃ |