Holy Bible Aionian Edition® ~ Sakachep---Sakachep-Bible ~ Luke Chapter 12

< Luke 12 >

1 Mipui isâng tamtak, inkhat le inkhat insirpolin Jisua an bôma. Jisua'n a ruoisingei kôma, “Pharisee asarotholngei chol renga singthei roi.

ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃

2 Jâttin ihîpa om la phong nîng a tih, a ipa om khom la phuongsuok nîng a tih.

ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃

3 Masikin, ajînga nin ti ngei hah sûn khovâra lân phuong nîng a ta, khâltan sûnga kuor kunga nin ti ngei hah inchunga chuongin tânghâi la nîng a tih,” a tipe ngeia.

לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות׃

4 Ka malngei nangni ki ril, ei takpum that suonûka, ite mi lo thei khâiloi chu chi no roi.

ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר׃

5 Tumo nin chiruo nangni ril ki tih. Thi nûk khoma, dûkmuna nangni pai theina rachamnei ani sikin, Pathien chi roi, ani, nangni ki ti, Ama vai chi roi. (Geenna g1067)

אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃ (Geenna g1067)

6 Invate rangnga poisa nikin an juor ngâi ni mak mo? Ania, Pathien'n chu inkhat te luo hah mingil ngâi mak.

הלא חמש צפרים תמכרנה בשני אסרים ואין אחת מהן נשכחת לפני האלהים׃

7 Nin lu chunga nin samngei tena khom itelvar kêng. Masikin, chi no roi, invate tamtak nêkin nin lut uol.

ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצפרים רבות׃

8 “Nangni ki ril, tutu lôko rieta ni thop kai chu, Miriem Nâipasal khomin Pathien vântîrtonngei makunga thop a tih.

ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים׃

9 Tutu lôko rieta ni hengpai kaichu, Miriem Nâipasal khomin vântîrtonngei makunga hengpai a tih.

ואשר יכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים׃

10 Tutu Miriem Nâipasal rilsiet chu ngâidam nîng a ta, Ratha Inthieng rilsiet chu ngâidam nino nih.”

וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו׃

11 “Hanchu, nin roi jêk rangin synagog mo, governor makunga mo, roijêkpungei makunga mo, nangni an tuong tikin, inmo ki thuon rang, imo ki ti rang, tiin nin mulung min jîng no roi.

וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו׃

12 Nin ti rang chu a zora tika Ratha Inthiengin nangni ril a tih.”

כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃

13 Mipui lâia mi inkhatin Jisua kôma, “Minchupu, Ka lâibungpa kôm, kin pa rochon mi mâk pe mi sem rangin tipe roh,” a tia.

ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃

14 Jisua'n a thuona, “Mala, nangni inik chungroi jêk rang le nin rochon sem rangin tumo roineina mi pêk?” a tia.

ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃

15 Hanchu, an rênga kôma, “Singthei roi, ôinangei murdi renga indîn thei roi, asikchu, rochon, neinangei hih miriem ringna abitak nimak, idôr khom nei resea,” a tipe ngei.

ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃

16 Male, Jisua'n hi chongmintêk hih a ril ngeia, “Mi aneipa inkhat hin a loia chimu tamtak a minvânga,

וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃

17 Inmo ko tho rang ani zoi, o, ka bu le bâl darna rang dôn khâi mu-ung hi,” tiin a mindona.

ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃

18 Hi anghin tho ki tih, ka sasier set ka ta, anêka lien uol sin ki tih, mahan ke neinun murdi dar ki tih.

ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃

19 Maleh, ka ratha kôma, “Ratha, kum tamtak rang neinun sa nu bûm zoi sikin, sâk inla nêk roh, ningbei riemin om roh tipe ki tih” a tia.

ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃

20 Ania, Pathien'n a kôma, “Amo, avien jân reng ni ringna aboi rang kêng ani zoi, hi neinun ni isuo ngei hih tuta rang tak mini?” a tipea.

והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃

21 Hanchu Jisua'n, “Pathien tieng nei loia, eini ta rang vaia rochon a bûm chu ha anga han nîng a tih” a tia.

זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃

22 Jisua'n a ruoisingei kôma, masikin nangni ki ti, nin taksa sâk nêk rang, nin sil nin bom rang nin kâng mindoi no roi.

ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו׃

23 Sâk nêk rang nêkin ringna alut uol, silbom rang nêkin takpum alut uol.

הנפש יקרה היא מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃

24 Invatengei en ta u, chimu khom tu mak ngei, bu khom ât mak ngei, sasier khom nei mak ngei, hankhoma Pathien'n a vâia, vangei nêkin nin lut uol ok.

התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף׃

25 Tumo a kângdoi sika a ringna a min sôt thei uola?

ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על קומתו׃

26 Ma ngeite luo nin tho thei loiin, imo neinun dang vângte nin kâng nin mindoi?

ועתה הן מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה תדאגו׃

27 Ram pârngei en ta u, sin khom tho mak ngei, puon khom không mak ngei. Ania nangni ki ril, ma dôra anei, rêng Solomon luo han hi pârte hih phâk mak.

התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃

28 Pathien kêng loisûl puon minsil, sûl aviena oma nangtûka lungthua hâl rip rang. Nangni vâng chu, nangni minsil no ni mo? Nin taksônna achîn bah na!

ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃

29 Masikin nin sâk nin nêk rang mindonin nin kângmindoi no roi.

גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות׃

30 Jentailngeiin ma ang roi chu an mindon ngâi. Nin Pa'n nin inâng chu a riet let.

כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה׃

31 Manêkin a Rêngram mindon bak ungla hanchu ha neinunngei ha chu nangni pêng a tih.

אך בקשו את מלכות האלהים ונוסף לכם כל אלה׃

32 “Chi no roi, lôm achînte ngei, nin Pa'n a Rêngram nangni pêk rang a nuom.

אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃

33 Nin neinun murdi zuor ungla, inrieng ngei pêk roi. Sumkok chettheiloia thun ungla, invâna achiem thei khâiloina ranga, inrungeiin an murûk thei khâiloina, rengên a siet thei khâiloina ranga ninta rangin rochon bûm roi.

מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃

34 No rochonngei omna kipa nu mulungrîl khom om tit a tih.

כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃

35 “Nin puon insilin, nin kong khitin, nin châti mochokin, tiklâi khomin intûng chienin om roi,

מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃

36 tîrlâm, an pu innei ruolhoi renga juong rang lei ngâk chien anghan. A juongleh, inkhâr a tôka mo-ong kelen rangin.

ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃

37 Tîrlâm, an pu juonga intûng chiena om ai juong mu chu mi satvur anni. Nang ki ril, a kong khit a ta, insung a ta, ngâk a tih.

אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃

38 Jânchima mo, arkhuona mo, a juonga intûng chiena ai mu ngei chu mi satvur anni.

ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃

39 Mahih riettit roi, in pumapa'n inru hong rang riet senla chu a in minset no nih.

וזאת דעו אשר אם ידע ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד שקוד ולא יתן לחתר את ביתו׃

40 Masikin nangni khom intûng chienin om roi, nin tûng loi lâitakin Miriem Nâipasal juong a tih,” a tia.

לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃

41 Peter'n, “Pumapa, hi chongmintêk hih keini rang vai mo ni ti, mi murdi rang mo?” a tia.

ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃

42 Pumapa'n a thuona, “tîrlâm iem om avâr tak, a pûn a insûng a cherêla, tîrlâm dang ngei azora kipa, an sâk a sem pe ranga uliena ai be chu tumo nini?

ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃

43 a pu a honga, ha anga lei tho tîrlâm ai mu chu mi satvur ani.

אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃

44 Adiktakin nangni ki ril, ha tîrlâm tak hah a pun neinun enkolpun sin a tih.

אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃

45 Hannisenla ha tîrlâm han a mulungin, ku pu la juong vak no nih, tiin a tîrlâmpa ngei, a tîrlâmnu ngei jêm senla, sâkin nêkin lênrûi senla,

והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃

46 Ha tîrlâm hah ân ningloi, ân tûngloi kârin, a pu juong a ta, tuk nôinek a ta, a iemloi ngei rangtum minchang a tih.

בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃

47 Tîrlâm a pu nuomlam riet chaka intûng loia, sin nuomloi chu na takin jêmpol nîng a tih.

והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃

48 Hannirese, riet loi sika, tôkmol sâkna rak tho minchâi chu jâmin jêm nîng a tih. Tutu atam an pêk kôma atam zong an ta, atam uol an ipêk kôma chu atam uol rok an tih.

49 “Pilchung mei leh hâl ranga juong kini, atûn khom kâng kelen tarse ku nuom.

להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃

50 Baptisma ka chang ranga om hih, ânzoi mâka chu ki ning ânîp bah!

ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃

51 Rammuola inngeina min lêng ranga juongin mo mi nin tûng? Inngêina min lêng ranga juong ni mu unga, insenna min lêng ranga juong kêng kini.

החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃

52 Atûn renga insûngkuo inkhata mi rangnga insen an ta, inthum ngeiin inik ngei doi an ta, inik ngeiin inthum ngei doi an tih.

כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃

53 Pa ngeiin an nâingei, nâingeiin an pangei, nungeiin an nâinupangngei, nâinupangngeiin an nungei, tarpingeiin an moingei, moingeiin an tarpingei doi an tih,” a tia.

האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃

54 Jisua'n mipui ngei kôma khom, “Nitâk tieng sûm a jînga anîn chu ruo a juong rang kêng nin tia, juong khom a juong ngâi.

ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃

55 Hanchu thînthi a hong sêma anîn chu alum rang kêng nin tia, alum khom alum ngâi.

ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃

56 Asarotholngei o! phil le invân nin ena, khuo om rang tie nin riet theia, ania, atûnlâi zora om tie ithomo nin riet thei loi?” a tia.

החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃

57 “Ithomo nin theiin neinun dik sin rang nin mindon loi?

למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃

58 Mîn roijêkmuna nang an kai rangin chu, ha mi lehhan roijêkmun tung mân inngêina sinpui roh, aninôn chu, roijêkpu makunga nang kai a ta, intâng ina nang khum an tih.

כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃

59 Nang ki ril, poisa apêkte luo ne pêk let mâka chu mahan om ni tih,” a tia.

ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃

Go to > Bookmark / Concordance / Maps / Report Issue