< Dud'uit Fefeu' a 18 >

1 Lao esa, Abraham leo deka no hau ineꞌ ra sia Mamre, LAMATUALAIN natudꞌu Ao na neu e sia naa. Dudꞌui na taꞌo ia: Faiꞌ naa, mafeoꞌ a seli, de Abraham endoꞌ haꞌi anin mia lalaat mataꞌ.
וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום׃
2 Ana botiꞌ mata na ma, nita atahori telu rambariiꞌ sia naa. Boe ma, ana nelaꞌ soru se, de sendeꞌ lululangga na,
וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃
3 nae, “Ama nggare! Mete ma bisa na, amaꞌ se tuli au lalaat ngga dei. Onaꞌ mae minu akaꞌ a oe hieꞌ o, malole.
ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך׃
4 Amaꞌ se hahae sia hau mafoꞌ ia, dei fo au denu ana kara haꞌi oe fo safe ei mara.
יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃
5 Ma au uu sadꞌia nanaat fee amaꞌ se, fo maꞌadere baliꞌ, fo feꞌe lao mikindoo na. Au umuhoꞌo bisa uhao amaꞌ se.” Ara rataa rae, “Malole. Makasi. Hai tuli.”
ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת׃
6 Abraham nelaꞌ nisiꞌ lalaat, de nafadꞌe Sara nae, “Lailai! Haꞌi mala tarigu maloleꞌ sak esa, fo tao roti.”
וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃
7 Basa ma nelaꞌ nisiꞌ sapi nara, de paꞌa nala sapi ana mbarunaꞌ esa, ma denu ate na tati, de tunu-nasu e.
ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו׃
8 Boe ma ana neu haꞌi susu, keju, ma sisi naa, de nendi fee fuiꞌ ra. Ara raa ma, ana nambariiꞌ sia hau huu na, de mete-seꞌu se.
ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃
9 Boe ma ara ratane rae, “Abraham! Sao ma Sara, sia bee? Ana nataa nae, “Sia lalaat rala.”
ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל׃
10 Boe ma esa mia teluꞌ se olaꞌ nae, “To mana nemaꞌ ia, Au baliꞌ. Leleꞌ naa, sao ma Sara bꞌonggi ana touꞌ esa ena.” Ara olaꞌ taꞌo naa ma, Sara rena mia lelesu a seriꞌ.
ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃
11 Leleꞌ naa, Abraham no Sara lasiꞌ ena, ma Sara o nda afiꞌ hambu fula na sa ena.
ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃
12 Ana rena ara olaꞌ taꞌo naa ma, ana mali sia rala na, ma duꞌa nae, “Awe! Umulasi helaꞌ a rui ngga onaꞌ ia, ma sao ngga o mana masaloeꞌ ena. Naa taꞌo bee hai feꞌe hii dadꞌi masao feuꞌ, fo sangga anaꞌ fai?”
ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן׃
13 Basa de LAMATUALAIN natane Abraham nae, “Taꞌo bee de Sara mali? Ana duꞌa nae saa fo Au olaꞌ ia, nda dadꞌi sa, huu eni lasiꞌ ena, do?
ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃
14 Au ia, LAMATUALAIN! Nda hambu saa fo Au nda tao alaꞌ sa! Misinedꞌa malolole, e! Mete ma Au baliꞌ too mana nemaꞌ ia, Sara bꞌonggi ana touꞌ esa ena.”
היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃
15 Sara rena taꞌo naa ma, namatau. De ana nafanii nae, “Au nda mali sa ma!” Te Lamatualain nataa nae, “Ho mali tebꞌe ma!”
ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת׃
16 Basa ma, fuiꞌ ka teluꞌ ra rae risiꞌ kamboꞌ Sodꞌom, de Abraham no se losa dalaꞌ taladꞌa na. Mia naa, ara bisa rita Sodꞌom.
ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם׃
17 Basa ma LAMATUALAIN duꞌa sia rala na nae, “Au ae tao ulutu kambo Sodꞌom, te malole lenaꞌ, Au dui Abraham,
ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃
18 huu tititi-nonosi nara boe ramaheta, ma dadꞌi leo manaseliꞌ. Ma ana o dadꞌi papala-babꞌanggiꞌ soaꞌ neu basa leo sia raefafoꞌ a.
ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ׃
19 Au here ala e, fo nanori ana nara ro atahori feaꞌ ra, fo tungga rakandoo LAMATUALAIN dala Na ma rasodꞌa no ndoo-tetuꞌ. Mete ma ara tao taꞌo naa, Au tao utetu hehelu-fufuli Ngga o Abraham.”
כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו׃
20 Boe ma LAMATUALAIN nafadꞌe Abraham nae, “Taꞌo ia! Au rena atahori ra fale rala nara, huu atahori kambo Sodꞌom no Gomora deꞌulaka nara, seli tebꞌe ena.
ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃
21 Naa de, Au onda, fo ita no mata Ngga, basa saa fo Au renaꞌ a, tebꞌe, do, hokoꞌ. Mete ma hokoꞌ, Au musi bubꞌuluꞌ.”
ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה׃
22 LAMATUALAIN feꞌe olaꞌ no Abraham ma, fuiꞌ ka ruaꞌ ra laoꞌ rakandoo risiꞌ Sodꞌom.
ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃
23 Abraham neu deka-deka no Lamatualain, de kokoe nae, “Taꞌo bee? Amaꞌ nae tao nalutu atahori maloleꞌ ro atahori deꞌulakaꞌ lao esaꞌ, do?
ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע׃
24 Mete ma hambu atahori maloleꞌ lima nulu sia kamboꞌ naa, Amaꞌ feꞌe mae tao mulutu basa atahori ra, do? Do, Amaꞌ nda tao mulutu kamboꞌ naa sa, huu sira?
אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה׃
25 Amaꞌ afiꞌ tao taꞌo naa! Afiꞌ losa atahori maloleꞌ ra o mate boe, huu Amaꞌ nae nalutu atahori deꞌulakaꞌ ra. Amaꞌ dadꞌi mana maꞌetuꞌ sia lalai no raefafoꞌ ia. Amaꞌ o bubꞌuluꞌ naa nda matetuꞌ sa.”
חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט׃
26 LAMATUALAIN nataa nae, “Mete ma Au hambu atahori maloleꞌ lima nulu sia Sodꞌom, Au nda hukun kamboꞌ naa sa, huu sira.”
ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם׃
27 Boe ma Abraham olaꞌ seluꞌ nae, “Amaꞌ, oꞌe ambon, au ae olaꞌ mbei fai. Au ia, atahori nggoaꞌ, nda uhine saa-saa saꞌ boe.
ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר׃
28 Onaꞌ nda hambu atahori maloleꞌ losa lima nulu sa, te akaꞌ a haa nulu lima, naa taꞌo bee? Mete ma kuran atahori lima, naa Amaꞌ feꞌe mae tao mulutu kamboꞌ naa, do?” Lamatualain nataa nae, “Mete ma Au hambu atahori maloleꞌ haa nulu lima sia naa, Au nda tao ulutu e sa.”
אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה׃
29 Abraham feꞌe kokoe seluꞌ nae, “Mete ma hambu akaꞌ a atahori haa nulu, naa taꞌo bee, Amaꞌ?” Nataa nae, “Mete ma hambu atahori haa nulu, Au nda hukun se sa.”
ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים׃
30 Abraham kokoe nakandooꞌ a nae, “Amaꞌ afiꞌ mumunasa, te mete ma akaꞌ a atahori maloleꞌ telu nulu a, naa taꞌo bee?” Nataa nae, “Mete ma hambu telu nulu, Au nda hukun se sa.”
ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים׃
31 Basa ma Abraham naloe seluꞌ nae, “Amaꞌ afiꞌ mumunasa, te au utane seluꞌ mbei fai. Mete ma akaꞌ a atahori rua nulu, naa taꞌo bee?” Nataa nae, “Mete ma hambu atahori rua nulu, Au nda tao ulutu kamboꞌ naa sa.”
ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃
32 Boe ma Abraham tatana oꞌola na nae, “Amaꞌ! Au olaꞌ lao esa fai, te afiꞌ mumunasa au, o! Mete ma akaꞌ a atahori maloleꞌ sanahulu a, naa taꞌo bee?” Nataa nae, “Mete ma hambu atahori maloleꞌ sanahulu sia naa, Au nda tao ulutu kamboꞌ naa sa.”
ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃
33 LAMATUALAIN olaꞌ basa ma, Ana lao nakandoo. Boe ma, Abraham baliꞌ.
וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו׃

< Dud'uit Fefeu' a 18 >