משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות |
תשאות מלאה עיר הומיה--קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה |
כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו |
על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי |
כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות--בגי חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר |
ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן |
ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה |
ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער |
ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה |
ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה |
ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם |
ויקרא אדני יהוה צבאות--ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק |
והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות |
ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות |
כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית |
מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו |
הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה |
צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך--קלון בית אדניך |
והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך |
והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו |
והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה |
ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח |
ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו |
ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן--מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים |
ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה--כי יהוה דבר |