וישוע שב מן הירדן מלא רוח הקדש וינהגהו הרוח המדברה׃ |
וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב׃ |
ויאמר אליו השטן אם בן האלהים אתה אמר אל האבן הזאת ותהי ללחם׃ |
ויען אתו ישוע הן כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה׃ |
ויעלהו השטן על הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל ממלכות תבל׃ |
ויאמר אליו השטן לך אתן את כל הממשלה הזאת ואת כבודן כי נמסרה בידי ונתתיה לאשר אחפץ׃ |
ועתה אם תשתחוה לפני הכל יהיה לך׃ |
ויען ישוע ויאמר אליו סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואתו תעבד׃ |
ויביאהו ירושלים ויעמידהו על פנת בית המקדש ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל מזה מטה׃ |
כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך׃ |
וכי על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃ |
ויען ישוע ויאמר אליו נאמר לא תנסה את יהוה אלהיך׃ |
וככלות השטן כל מסה וירף ממנו עד עת׃ |
וישב ישוע בגבורת הרוח אל הגליל ויצא שמעו בכל הככר׃ |
והוא היה מלמד בבתי כנסיותיהם ויהללהו כלם׃ |
ויבא אל נצרת אשר גדל שם וילך כמשפטו ביום השבת אל בית הכנסת ויקם לקרא בתורה׃ |
ויתן לו ספר ישעיה הנביא ויפתח את הספר וימצא את המקום אשר היה כתוב בו׃ |
רוח אדני עלי יען משח אתי לבשר ענוים׃ |
שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולעורים פקח קוח לשלח רצוצים חפשים לקרא שנת רצון ליהוה׃ |
ויהי כאשר גלל את הספר וישיבהו אל החזן וישב ועיני כל אשר בבית הכנסת נשאות אליו׃ |
ויחל ויאמר אליהם היום נתמלא הכתוב הזה באזניכם׃ |
וכלם העידהו ותמהו על דברי חן אשר יצאו מפיהו ויאמרו הלא זה הוא בן יוסף׃ |
ויאמר אליהם הן תאמרו לי את המשל הזה רפא רפא את עצמך וככל אשר שמענו שנעשה בכפר נחום עשה כן גם פה בעיר מולדתך׃ |
ויאמר אמן אמר אני לכם כי אין נביא רצוי בארץ מולדתו׃ |
ואמת אני אמר לכם אלמנות רבות היו בישראל בימי אליהו בהעצר השמים שלש שנים וששה חדשים ורעב גדול היה בכל הארץ׃ |
ולא נשלח אליהו אל אחת מהנה זולתי צרפתה אשר לצידון אל אשה אלמנה׃ |
ומצרעים רבים היו בישראל בימי אלישע הנביא ולא טהר אחד מהם זולתי נעמן הארמי׃ |
וימלאו כל אשר בבית הכנסת חמה בשמעם את אלה׃ |
ויקומו וידיחו אותו אל מחוץ לעיר ויביאהו עד גב ההר אשר נבנתה עירם עליו למען השליכו מטה׃ |
אך הוא עבר בתוכם וילך לדרכו׃ |
וירד אל כפר נחום עיר הגליל וילמדם בשבתות׃ |
וישתוממו על תורתו כי עצום דברו׃ |
ואיש היה בבית הכנסת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר׃ |
אתה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים׃ |
ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו׃ |
ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים׃ |
ושמעו הולך בכל מקמות הככר׃ |
ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שמעון וחמות שמעון אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה׃ |
ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם׃ |
וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירפא אותם בשומו את ידיו על כל אחד מהם׃ |
וגם שדים יצאו מרבים צעקים ואמרים אתה הוא המשיח בן האלהים ויגער בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא המשיח׃ |
ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם׃ |
ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי׃ |
ויהי קורא בבתי הכנסיות אשר בגליל׃ |