Cantares de Salomâo 2
1 Eu sou uma rosa de Sharon, um lírio dos vales.
| אני חבצלת השרון שושנת העמקים |
2 Como um lírio entre espinhos, Assim é meu amor entre as filhas.
| כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות |
3 Como a macieira entre as árvores da madeira, Assim é minha amada entre os filhos. Sentei-me sob sua sombra com grande deleite, sua fruta era doce ao meu paladar.
| כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי |
4 Ele me trouxe para o salão de banquetes. Seu estandarte sobre mim é o amor.
| הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה |
5 Strengthen me com uvas passas, refrescar-me com maçãs; pois estou desmaiado de amor.
| סמכוני באשישות--רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני |
6 Sua mão esquerda está sob minha cabeça. Sua mão direita me abraça.
| שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני |
7 Eu vos conjuro, filhas de Jerusalém, pelas ovas, ou pelo vento do campo, que não se agita, nem se desperta o amor, até que o deseje.
| השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ |
8 A voz de minha amada! Eis que ele vem, saltando sobre as montanhas, saltando sobre as colinas.
| קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים--מקפץ על הגבעות |
9 Minha amada é como uma ova ou um jovem cervo. Eis que ele está atrás de nosso muro! Ele olha para as janelas. Ele olha através da grade.
| דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו--משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים |
10 Minha amada falou, e me disse, “Levanta-te, meu amor, meu lindo, e vem embora”.
| ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך |
11 Pois eis que o inverno é passado. A chuva acabou e se foi.
| כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו |
12 As flores aparecem sobre a terra. Chegou a hora de cantar, e a voz da rola é ouvida em nossa terra.
| הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו |
13 A figueira amadurece seus figos verdes. As videiras estão em floração. Eles dão sua fragrância. Levantai-vos, meu amor, meu lindo, e sair”.
| התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי (לך) רעיתי יפתי ולכי לך |
14 Minha pomba nas fendas da rocha, nos esconderijos da encosta da montanha, deixe-me ver seu rosto. Deixe-me ouvir sua voz; pois sua voz é doce e seu rosto é lindo.
| יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה |
15 Apanhe para nós as raposas, as pequenas raposinhas que saqueiam os vinhedos; para nossos vinhedos estão em floração.
| אחזו לנו שעלים--שעלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר |
16 Minha amada é minha, e eu sou dele. Ele navega entre os lírios.
| דודי לי ואני לו הרעה בשושנים |
17 Até o dia ficar frio e as sombras fugirem, volta, minha amada, e ser como uma ova ou um jovem cervo nas montanhas de Bether.
| עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים--על הרי בתר |
