Neemias 13

1 Naquele dia eles leram no livro de Moisés, na audiência do povo; e foi encontrado escrito nele que um amonita e um moabita não deveriam entrar para sempre na assembléia de Deus,

ביום ההוא נקרא בספר משה--באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא יבוא עמני ומואבי בקהל האלהים עד עולם

2 porque eles não encontraram os filhos de Israel com pão e água, mas contrataram Balaão contra eles para amaldiçoá-los; no entanto, nosso Deus transformou a maldição em uma bênção.

כי לא קדמו את בני ישראל בלחם ובמים וישכר עליו את בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה

3 Aconteceu, quando ouviram a lei, que separaram toda a multidão miscigenada de Israel.

ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל

4 Agora antes disso, Eliasib o sacerdote, que foi nomeado sobre os quartos da casa de nosso Deus, sendo aliado de Tobias,

ולפני מזה--אלישיב הכהן נתון בלשכת בית אלהינו קרוב לטוביה

5 tinha preparado para ele um grande quarto, onde antes de colocarem as ofertas de refeição, o incenso, os vasos e os dízimos do grão, o vinho novo e o óleo, que eram dados por ordem aos levitas, aos cantores e aos porteiros; e as ofertas de ondas para os sacerdotes.

ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר--מצות הלוים והמשררים והשוערים ותרומת הכהנים

6 Mas em tudo isso, eu não estava em Jerusalém; pois no trigésimo segundo ano de Artaxerxes, rei da Babilônia, fui ao rei; e depois de alguns dias pedi licença ao rei,

ובכל זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ ימים נשאלתי מן המלך

7 e vim a Jerusalém, e compreendi o mal que Eliasibe havia feito por Tobias, ao preparar-lhe um quarto nas cortes da casa de Deus.

ואבוא לירושלם ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה--לעשות לו נשכה בחצרי בית האלהים

8 Isso me entristeceu muito. Portanto, joguei todas as coisas da casa de Tobias fora da sala.

וירע לי מאד ואשליכה את כל כלי בית טוביה החוץ--מן הלשכה

9 Então eu ordenei, e eles limparam os quartos. Trouxe para eles os vasos da casa de Deus, com as ofertas de refeição e o incenso de novo.

ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את המנחה והלבונה

10 Percebi que as porções dos Levitas não tinham sido dadas, de modo que os Levitas e os cantores, que faziam o trabalho, tinham cada um fugido para seu campo.

ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה

11 Então eu contendi com os governantes, e disse: “Por que a casa de Deus está abandonada”? Eu os reuni, e os coloquei em seu lugar.

ואריבה את הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית האלהים ואקבצם ואעמדם על עמדם

12 Então todo Judá trouxe o dízimo do grão, o vinho novo e o óleo para os tesouros.

וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר--לאוצרות

13 Fiz tesoureiros sobre os tesouros, Selemias, o sacerdote, e Zadoque, o escriba, e dos levitas, Pedaías: e ao lado deles estava Hanan, o filho de Zacur, o filho de Mattaniah; pois eles eram contados fiéis, e seu negócio era distribuir a seus irmãos.

ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם

14 Lembre-se de mim, meu Deus, a respeito disso, e não apague minhas boas ações que fiz pela casa de meu Deus, e por suas observâncias.

זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי--ובמשמריו

15 Naqueles dias, vi alguns homens pisando lagares de vinho no sábado em Judá, trazendo molhos e carregando burros com vinho, uvas, figos e todo tipo de cargas que eles traziam para Jerusalém no dia do sábado; e testemunhei contra eles no dia em que vendiam comida.

בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד

16 Alguns homens de Tiro também viveram lá, que trouxeram peixes e todo tipo de mercadorias, e venderam no sábado para os filhos de Judá, e em Jerusalém.

והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר ומוכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם

17 Então eu contendi com os nobres de Judá, e lhes disse: “Que mal é isso que vocês fazem, e profanam o Sábado?

ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת

18 Seus pais não fizeram isto e nosso Deus não trouxe todo este mal sobre nós e sobre esta cidade? No entanto, vocês trazem mais ira sobre Israel profanando o Sábado”.

הלוא כה עשו אבתיכם--ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת

19 Aconteceu que quando os portões de Jerusalém começaram a escurecer antes do sábado, eu ordenei que as portas fossem fechadas e ordenei que não fossem abertas até depois do sábado. Coloquei alguns de meus servos sobre os portões, para que nenhum fardo fosse trazido no dia de sábado.

ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על השערים--לא יבוא משא ביום השבת

20 So os comerciantes e vendedores de todo tipo de mercadorias acampados fora de Jerusalém, uma ou duas vezes.

וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם--פעם ושתים

21 Então eu testemunhei contra eles, e lhes disse: “Por que vocês ficam ao redor do muro? Se o fizerem novamente, eu lhes porei as mãos em cima”. A partir daquele momento, eles não vieram no sábado.

ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה--אם תשנו יד אשלח בכם מן העת ההיא לא באו בשבת

22 Eu ordenei aos Levitas que se purificassem e que viessem e guardassem os portões, para santificar o dia do sábado. Lembre-se de mim também para isto, meu Deus, e poupe-me de acordo com a grandeza de sua bondade amorosa.

ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים--לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך

23 Naqueles dias eu também vi os judeus que tinham casado com mulheres de Ashdod, de Ammon e de Moab;

גם בימים ההם ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות (אשדדיות) עמוניות (עמניות) מואביות

24 e seus filhos falavam pela metade no discurso de Ashdod, e não podiam falar na língua dos judeus, mas de acordo com a língua de cada povo.

ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית--וכלשון עם ועם

25 Eu contendi com eles, amaldiçoei-os, golpeei alguns deles, arranquei-lhes os cabelos e os fiz jurar por Deus: “Não dareis vossas filhas a seus filhos, nem as tomareis por vossos filhos, nem por vós mesmos”.

ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם תתנו בנתיכם לבניהם ואם תשאו מבנתיהם לבניכם ולכם

26 Salomão, rei de Israel, não pecou por estas coisas? No entanto, entre muitas nações não havia rei como ele, e ele era amado por seu Deus, e Deus o fez rei sobre todo Israel. No entanto, mulheres estrangeiras causaram até mesmo a ele o pecado.

הלוא על אלה חטא שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על כל ישראל גם אותו החטיאו הנשים הנכריות

27 Devemos então ouvi-lo para fazer todo este grande mal, para transgredir nosso Deus ao casar com mulheres estrangeiras?”.

ולכם הנשמע לעשת את כל הרעה הגדולה הזאת--למעל באלהינו להשיב נשים נכריות

28 Um dos filhos de Joiada, o filho de Eliashib, o sumo sacerdote, era genro de Sanballat, o horonita; por isso o afugentei de mim.

ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי

29 Lembre-se deles, meu Deus, porque contaminaram o sacerdócio e o convênio do sacerdócio e dos levitas.

זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים

30 Thus Eu os limpei de todos os estrangeiros e os deveres designados para os sacerdotes e para os levitas, todos em seu trabalho;

וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו

31 e para a oferta de madeira, em horários designados, e para as primícias. Lembre-se de mim, meu Deus, para sempre.

ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה