< Atos 25 >

1 Festus, portanto, tendo entrado na província, após três dias subiu de Cesaréia para Jerusalém.
שלושה ימים לאחר שנכנס פסטוס לתפקידו, עזב את קיסריה ועלה לירושלים.
2 Então o sumo sacerdote e os principais homens dos judeus o informaram contra Paulo, e lhe imploraram,
ראשי הכוהנים ומנהיגי העם ניגשו אל פסטוס וסיפרו לו את טענותיהם נגד פולוס.
3 pedindo um favor contra ele, que o convocasse para Jerusalém, conspirando para matá-lo no caminho.
הם ביקשו ממנו להעלות את פולוס מקיסריה לירושלים ללא דיחוי (כי זממו לארוב לו בדרך ולרצוח אותו).
4 Entretanto, Festus respondeu que Paulo deveria ser mantido sob custódia em Cesaréia, e que ele mesmo estava prestes a partir em breve.
אולם פסטוס השיב להם:”פולוס נמצא עתה בקיסריה, וגם אני עומד לשוב לשם בקרוב.
5 “Que eles”, disse ele, “que estão no poder entre vós desçam comigo, e se há algo de errado no homem, que o acusem”.
אני מציע שתבחרו מספר אנשים בעלי סמכות שילכו איתי לקיסריה, ואם פולוס חטא יוכלו אנשיכם לתבוע אותו למשפט.“
6 Quando ficou entre eles mais de dez dias, desceu a Cesaréia e, no dia seguinte, sentou-se no tribunal e ordenou que Paulo fosse trazido.
כעבור שמונה או עשרה ימים חזר המושל לקיסריה, ולמחרת ערך את משפטו של פולוס.
7 Quando ele chegou, os judeus que haviam descido de Jerusalém estavam ao seu redor, trazendo contra ele muitas e graves acusações que não puderam provar,
כשהגיע פולוס לאולם בית־הדין, הקיפו אותו היהודים שבאו מירושלים והטיחו בו האשמות חמורות, אך הם לא יכלו להוכיח אף אחת מהן.
8 enquanto ele dizia em sua defesa: “Nem contra a lei dos judeus, nem contra o templo, nem contra César, eu pequei de todo”.
פולוס כפר בכל ההאשמות.”אינני אשם“, אמר.”לא עברתי על חוקי התורה, לא חיללתי את בית־המקדש ולא מרדתי בקיסר!“
9 Mas Festus, desejando ganhar favores com os judeus, respondeu Paulo e disse: “Você está disposto a ir a Jerusalém e ser julgado por mim lá com relação a essas coisas?
אולם פסטוס, שרצה מאוד למצוא־חן בעיני היהודים, פנה אליו ושאל:”האם אתה מוכן לעלות לירושלים ולהישפט שם לפני?“
10 Mas Paulo disse: “Estou diante do tribunal de César, onde eu deveria ser julgado. Eu não fiz mal aos judeus, como você também sabe muito bem.
”לא!“, השיב פולוס.”בשום אופן לא. אני עומד בתוקף על זכותי לעמוד לדין לפני כס הקיסר! אתה יודע היטב שאיני אשם. אם ביצעתי פשע שדינו מוות – איני מבקש רחמים או חנינה. אולם אם אני חף מפשע – לאף אחד אין רשות להסגיר אותי לידי אנשים אלה כדי שירצחו אותי. ברצוני לערער לפני הקיסר!“
11 Pois se fiz mal e cometi algo digno de morte, não me recuso a morrer; mas se nada disso é verdade de que me acusam, ninguém pode me entregar a eles”. Apelo a César”!
12 Então Festus, quando conferenciou com o conselho, respondeu: “Você apelou para César. A César, você irá”.
פסטוס התייעץ עם יועציו, ואחר כך אמר:”אתה רוצה לערער לפני הקיסר? יהיה כרצונך!“
13 Agora que alguns dias haviam passado, o rei Agripa e Bernice chegou a Cesaréia e cumprimentou o Festus.
כעבור ימים אחדים באו המלך אגריפס וברניקה לבקר את פסטוס.
14 Ao ficar lá por muitos dias, Festus apresentou o caso de Paulo perante o rei, dizendo: “Há um certo homem deixado prisioneiro por Félix;
ביקורם נמשך ימים אחדים, ופסטוס שוחח עם המלך על המקרה של פולוס.”יש כאן אסיר אחד, “פתח פסטוס,”שפליקס השאירו בכלא.
15 sobre quem, quando eu estava em Jerusalém, os sacerdotes chefes e os anciãos dos judeus me informaram, pedindo uma sentença contra ele.
כשהייתי בירושלים סיפרו לי ראשי הכוהנים וזקני היהודים את גרסתם, ודרשו ממני להוציאו להורג.
16 Respondi-lhes que não é costume dos romanos entregar qualquer homem à destruição antes que o acusado tenha encontrado os acusadores cara a cara e tenha tido a oportunidade de fazer sua defesa a respeito do assunto colocado contra ele.
כמובן שמיהרתי להבהיר להם שהחוק הרומאי אינו מרשיע אדם לפני שמעמידים אותו לדין, ולפני שניתנה לו האפשרות לעמוד מול מאשימיו ולהגן על עצמו.
17 Quando eles se reuniram aqui, eu não demorei, mas no dia seguinte sentei-me no tribunal e ordenei que o homem fosse trazido.
”כשבאו לכאן מאשימיו כינסתי מיד את חברי בית־הדין, ושלחתי להביא את פולוס.
18 Quando os acusadores se levantaram, não apresentaram nenhuma acusação contra ele de tais coisas como eu supunha;
אולם ההאשמות שהעלו נגדו כלל לא דמו לחשדות שהיו לי לגביו.
19 mas tinham certas perguntas contra ele sobre sua própria religião e sobre um Jesus, que estava morto, a quem Paulo afirmou estar vivo.
המחלוקת ביניהם הייתה בנושא הדת היהודית, ועל אדם בשם ישוע אשר מת, ואילו פולוס מתעקש לטעון שהוא חי.
20 Perplexo sobre como perguntar sobre estas coisas, perguntei se ele estava disposto a ir a Jerusalém e lá ser julgado sobre estes assuntos.
לא ידעתי כיצד להחליט במקרה שכזה, ולכן שאלתי אותו אם יהיה מוכן להישפט על כך בירושלים.
21 Mas quando Paulo apelou para ser mantido para a decisão do imperador, ordenei que fosse mantido até que eu pudesse enviá-lo a César”.
פולוס סרב, ודרש לערער לפני הקיסר אוגוסטוס! משום כך פקדתי להחזירו לכלא, עד שאוכל לקבוע לו ראיון אצל הקיסר.“
22 Agrippa disse ao Festus: “Eu também gostaria de ouvir o homem pessoalmente”. “Amanhã”, disse ele, “você o ouvirá”.
”הייתי רוצה לשמוע את האיש הזה במו אוזני“, אמר אגריפס.”בסדר“, ענה פסטוס.”מחר תשמע אותו.“
23 Assim, no dia seguinte, quando Agrippa e Bernice vieram com grande pompa e entraram no local de audiência com os comandantes e os principais homens da cidade, ao comando do Festus, Paul foi trazido para cá.
למחרת נכנסו המלך אגריפס וברניקה לאולם בית־הדין ברוב פאר והדר, ובליווי משמר קציני־צבא ואצילי העיר. פסטוס ציווה להכניס את פולוס לתוך האולם,
24 Festus disse: “Rei Agripa, e todos os homens que estão aqui presentes conosco, você vê este homem sobre o qual toda a multidão dos judeus me fez uma petição, tanto em Jerusalém como aqui, gritando que ele não deveria viver mais.
ולאחר מכן פנה אל הנוכחים ואמר:”המלך אגריפס, וכל הנאספים כאן: זהו האיש אשר היהודים בקיסריה ובירושלים רוצים במותו.
25 Mas quando descobri que ele não tinha cometido nada digno de morte, e como ele mesmo apelou ao imperador, decidi enviá-lo,
לפי דעתי הוא לא עבר כל עברה שדינה מוות, אולם מאחר שדרש לערער לפני הקיסר, החלטתי לשלוח אותו לרומא.
26 do qual não tenho nada certo para escrever a meu senhor. Portanto, eu o trouxe diante de vós, e especialmente diante de vós, Rei Agripa, para que, após o exame, eu possa ter algo a escrever.
אבל מה אכתוב לקיסר? הרי אין נגדו שום טענה מבוססת! על כן הבאתי אותו לפני כולכם, ובמיוחד לפניך, המלך אגריפס, כדי שתחקור אותו ותאמר לי מה לכתוב.
27 Pois me parece irracional, ao enviar um prisioneiro, não especificar também as acusações contra ele”.
כי הרי אין זה הגיוני לשלוח אסיר אל הקיסר בלא אשמה כלשהי.“

< Atos 25 >