< 1 Samuel 17 >

1 Now os filisteus reuniram seus exércitos para a batalha; e eles foram reunidos em Socoh, que pertence a Judah, e acampados entre Socoh e Azekah em Ephesdammim.
ויאספו פלשתים את מחניהם למלחמה ויאספו שכה אשר ליהודה ויחנו בין שוכה ובין עזקה באפס דמים
2 Saul e os homens de Israel estavam reunidos, e acampados no vale de Elá, e ordenaram a batalha contra os filisteus.
ושאול ואיש ישראל נאספו ויחנו בעמק האלה ויערכו מלחמה לקראת פלשתים
3 Os filisteus estavam na montanha de um lado, e Israel estava na montanha do outro lado: e havia um vale entre eles.
ופלשתים עמדים אל ההר מזה וישראל עמדים אל ההר מזה והגיא ביניהם
4 Um campeão fora do campo dos filisteus chamado Golias de Gate, cuja altura era de seis côvados e um vão se apagou.
ויצא איש הבנים ממחנות פלשתים גלית שמו מגת גבהו שש אמות וזרת
5 Ele tinha um capacete de bronze na cabeça, e usava um casaco de correio; e o peso do casaco era de cinco mil shekels de bronze.
וכובע נחשת על ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש ומשקל השריון--חמשת אלפים שקלים נחשת
6 Ele tinha uma armadura de canela de bronze em suas pernas e um dardo de bronze entre seus ombros.
ומצחת נחשת על רגליו וכידון נחשת בין כתפיו
7 O bastão de sua lança era como uma viga de tecelão; e a cabeça de sua lança pesava seiscentos shekels de ferro. Seu portador de escudo foi antes dele.
וחץ (ועץ) חניתו כמנור ארגים ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל ונשא הצנה הלך לפניו
8 Ele se levantou e gritou aos exércitos de Israel, e disse-lhes: “Por que vocês saíram para organizar sua batalha? Não sou eu um filisteu e vocês servos de Saul? Escolham um homem para vocês e deixem que ele desça até mim.
ויעמד ויקרא אל מערכת ישראל ויאמר להם למה תצאו לערך מלחמה הלוא אנכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול--ברו לכם איש וירד אלי
9 Se ele for capaz de lutar comigo e me matar, então seremos seus servos; mas se eu prevalecer contra ele e matá-lo, então vocês serão nossos servos e nos servirão”.
אם יוכל להלחם אתי והכני--והיינו לכם לעבדים ואם אני אוכל לו והכיתיו--והייתם לנו לעבדים ועבדתם אתנו
10 O filisteu disse: “Desafio os exércitos de Israel hoje! Dai-me um homem, para que possamos lutar juntos”!
ויאמר הפלשתי אני חרפתי את מערכות ישראל היום הזה תנו לי איש ונלחמה יחד
11 Quando Saul e todo Israel ouviram essas palavras do filisteu, ficaram consternados e com muito medo.
וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה ויחתו ויראו מאד
12 Agora Davi era o filho daquele efrateu de Belém Judá, cujo nome era Jessé; e tinha oito filhos. O homem era um homem idoso nos dias de Saul.
ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו שמנה בנים והאיש בימי שאול זקן בא באנשים
13 Os três filhos mais velhos de Jessé tinham ido atrás de Saul para a batalha; e os nomes de seus três filhos que foram para a batalha eram Eliab, o primogênito, e ao seu lado Abinadabe, e o terceiro Shammah.
וילכו שלשת בני ישי הגדלים--הלכו אחרי שאול למלחמה ושם שלשת בניו אשר הלכו במלחמה--אליאב הבכור ומשנהו אבינדב והשלשי שמה
14 David era o mais jovem; e os três mais velhos seguiram Saul.
ודוד הוא הקטן ושלשה הגדלים הלכו אחרי שאול
15 Agora Davi ia e voltava de Saul para alimentar as ovelhas de seu pai em Belém.
ודוד הלך ושב מעל שאול לרעות את צאן אביו בית לחם
16 O filisteu se aproximou de manhã e à noite, e se apresentou durante quarenta dias.
ויגש הפלשתי השכם והערב ויתיצב ארבעים יום
17 Jesse disse a David, seu filho: “Agora tome para seus irmãos uma efa deste grão torrado e estes dez pães, e leve-os rapidamente ao acampamento para seus irmãos;
ויאמר ישי לדוד בנו קח נא לאחיך איפת הקליא הזה ועשרה לחם הזה והרץ המחנה לאחיך
18 e traga estes dez queijos ao capitão dos mil; e veja como seus irmãos estão se saindo, e traga notícias”.
ואת עשרת חרצי החלב האלה תביא לשר האלף ואת אחיך תפקד לשלום ואת ערבתם תקח
19 Now Saul, e eles, e todos os homens de Israel estavam no vale de Elá, lutando com os filisteus.
ושאול והמה וכל איש ישראל בעמק האלה נלחמים עם פלשתים
20 David levantou-se de manhã cedo e deixou as ovelhas com um tratador, pegou as provisões e foi, como Jesse lhe havia ordenado. Ele chegou ao lugar das carroças enquanto o exército que ia à luta gritava para a batalha.
וישכם דוד בבקר ויטש את הצאן על שמר וישא וילך כאשר צוהו ישי ויבא המעגלה והחיל היצא אל המערכה והרעו במלחמה
21 Israel e os filisteus colocaram a batalha em ordem, exército contra exército.
ותערך ישראל ופלשתים מערכה לקראת מערכה
22 David deixou sua bagagem na mão do guarda da bagagem e correu para o exército, e veio e cumprimentou seus irmãos.
ויטש דוד את הכלים מעליו על יד שומר הכלים וירץ המערכה ויבא וישאל לאחיו לשלום
23 Enquanto falava com eles, eis que o campeão, o filisteu de Gate, Golias por nome, saiu das fileiras dos filisteus e disse as mesmas palavras; e David os ouviu.
והוא מדבר עמם והנה איש הבנים עולה גלית הפלשתי שמו מגת ממערות (ממערכות) פלשתים וידבר כדברים האלה וישמע דוד
24 Todos os homens de Israel, quando viram o homem, fugiram dele e ficaram aterrorizados.
וכל איש ישראל בראותם את האיש וינסו מפניו וייראו מאד
25 Os homens de Israel disseram: “Você já viu este homem que subiu? Ele certamente subiu para desafiar Israel. O rei dará grandes riquezas ao homem que o matar, e lhe dará sua filha, e tornará a casa de seu pai livre de impostos em Israel”.
ויאמר איש ישראל הראיתם האיש העלה הזה--כי לחרף את ישראל עלה והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו ואת בית אביו יעשה חפשי בישראל
26 David falou aos homens que o apoiaram, dizendo: “O que será feito ao homem que matar este filisteu e tirar a reprovação de Israel? Pois quem é este filisteu incircunciso, para que desafie os exércitos do Deus vivo?”
ויאמר דוד אל האנשים העמדים עמו לאמר מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי הלז והסיר חרפה מעל ישראל כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות אלהים חיים
27 O povo lhe respondeu desta maneira, dizendo: “Assim será feito com o homem que o matar”.
ויאמר לו העם כדבר הזה לאמר כה יעשה לאיש אשר יכנו
28 Eliab, seu irmão mais velho, ouviu quando falou com os homens; e a raiva de Eliab queimou contra David, e ele disse: “Por que você desceu? Com quem você deixou aquelas poucas ovelhas no deserto? Eu conheço seu orgulho e o mal de seu coração; pois você desceu para poder ver a batalha”.
וישמע אליאב אחיו הגדול בדברו אל האנשים ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה זה ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר--אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת
29 David disse: “O que eu fiz agora? Não há uma causa?”
ויאמר דוד מה עשיתי עתה הלוא דבר הוא
30 Ele se afastou dele em direção a outro, e falou assim novamente; e as pessoas responderam-lhe novamente da mesma maneira.
ויסב מאצלו אל מול אחר ויאמר כדבר הזה וישבהו העם דבר כדבר הראשון
31 Quando as palavras de David foram ouvidas, eles as ensaiaram diante de Saul; e ele mandou chamá-lo.
וישמעו הדברים אשר דבר דוד ויגדו לפני שאול ויקחהו
32 David disse a Saul: “Que o coração de nenhum homem falhe por causa dele”. Seu servo irá e lutará com este filisteu”.
ויאמר דוד אל שאול אל יפל לב אדם עליו עבדך ילך ונלחם עם הפלשתי הזה
33 Saul disse a David: “Você não pode ir contra este filisteu para lutar com ele; pois você é apenas um jovem, e ele um homem de guerra de sua juventude”.
ויאמר שאול אל דוד לא תוכל ללכת אל הפלשתי הזה להלחם עמו כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעריו
34 David disse a Saul: “Seu servo estava guardando as ovelhas de seu pai; e quando um leão ou um urso chegou e tirou um cordeiro do rebanho,
ויאמר דוד אל שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן ובא הארי ואת הדוב ונשא שה מהעדר
35 eu saí atrás dele, bati nele e o salvei da boca. Quando ele se levantou contra mim, eu o peguei pela barba, bati nele, e o matei.
ויצאתי אחריו והכתיו והצלתי מפיו ויקם עלי--והחזקתי בזקנו והכתיו והמיתיו
36 Seu criado bateu tanto no leão quanto no urso. Este filisteu incircunciso será como um deles, já que desafiou os exércitos do Deus vivo”.
גם את הארי גם הדב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכת אלהים חיים
37 David disse: “Yahweh, que me libertou da pata do leão e da pata do urso, me libertará da mão deste filisteu”. Saul disse a David: “Vá! Yahweh estará com você”.
ויאמר דוד יהוה אשר הצלני מיד הארי ומיד הדב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה ויאמר שאול אל דוד לך ויהוה יהיה עמך
38 Saul vestiu David com suas roupas. Ele colocou um capacete de bronze em sua cabeça, e o revestiu com um casaco de correio.
וילבש שאול את דוד מדיו ונתן קובע נחשת על ראשו וילבש אתו שריון
39 David amarrou sua espada em sua roupa e tentou se mover, pois não a havia testado. David disse a Saul: “Eu não posso ir com estas, pois não as testei”. Então David as tirou.
ויחגר דוד את חרבו מעל למדיו ויאל ללכת כי לא נסה ויאמר דוד אל שאול לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי ויסרם דוד מעליו
40 Ele pegou seu pessoal na mão e escolheu para si cinco pedras lisas do riacho e as colocou na bolsa de seu pastor que ele tinha na bolsa. Sua funda estava em sua mão; e ele se aproximou do filisteu.
ויקח מקלו בידו ויבחר לו חמשה חלקי אבנים מן הנחל וישם אתם בכלי הרעים אשר לו ובילקוט--וקלעו בידו ויגש אל הפלשתי
41 O filisteu caminhou e se aproximou de David; e o homem que levava o escudo foi antes dele.
וילך הפלשתי הלך וקרב אל דוד והאיש נשא הצנה לפניו
42 Quando o filisteu olhou em volta e viu David, ele o desprezou; pois ele não passava de um jovem, e corado, e tinha um rosto bonito.
ויבט הפלשתי ויראה את דוד ויבזהו כי היה נער ואדמני עם יפה מראה
43 O filisteu disse a David: “Sou eu um cão, que você vem até mim com paus? O filisteu amaldiçoou Davi por seus deuses.
ויאמר הפלשתי אל דוד הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות ויקלל הפלשתי את דוד באלהיו
44 O filisteu disse a Davi: “Vem a mim, e eu darei tua carne aos pássaros do céu e aos animais do campo”.
ויאמר הפלשתי אל דוד לכה אלי--ואתנה את בשרך לעוף השמים ולבהמת השדה
45 Então David disse ao filisteu: “Você vem a mim com uma espada, com uma lança e com um dardo; mas eu venho a você em nome de Javé dos exércitos, o Deus dos exércitos de Israel, a quem você desafiou.
ויאמר דוד אל הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם יהוה צבאות אלהי מערכות ישראל אשר חרפת
46 Hoje, Javé o entregará em minhas mãos. Eu te baterei e tirarei sua cabeça de cima de você. Darei os cadáveres do exército dos filisteus hoje às aves do céu e aos animais selvagens da terra, para que toda a terra saiba que existe um Deus em Israel,
היום הזה יסגרך יהוה בידי והכיתך והסרתי את ראשך מעליך ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמים ולחית הארץ וידעו כל הארץ כי יש אלהים לישראל
47 e que toda esta assembléia saiba que Javé não salva com espada e lança; pois a batalha é de Javé, e ele vos entregará em nossas mãos”.
וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יהושיע יהוה כי ליהוה המלחמה ונתן אתכם בידנו
48 Quando o filisteu se levantou, andou e se aproximou para encontrar David, David se apressou e correu em direção ao exército para encontrar o filisteu.
והיה כי קם הפלשתי וילך ויקרב לקראת דוד וימהר דוד וירץ המערכה לקראת הפלשתי
49 David colocou a mão na bolsa, pegou uma pedra e a jogou, e bateu na testa do filisteu. A pedra afundou em sua testa, e ele caiu com o rosto na terra.
וישלח דוד את ידו אל הכלי ויקח משם אבן ויקלע ויך את הפלשתי אל מצחו ותטבע האבן במצחו ויפל על פניו ארצה
50 Então David prevaleceu sobre o filisteu com uma funda e com uma pedra, e bateu no filisteu e o matou; mas não havia espada na mão de David.
ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן ויך את הפלשתי וימתהו וחרב אין ביד דוד
51 Então David correu, ficou em pé sobre o filisteu, pegou sua espada, tirou-a de sua bainha, matou-o e cortou sua cabeça com ela. Quando os filisteus viram que seu campeão estava morto, eles fugiram.
וירץ דוד ויעמד אל הפלשתי ויקח את חרבו וישלפה מתערה וימתתהו ויכרת בה את ראשו ויראו הפלשתים כי מת גבורם וינסו
52 Os homens de Israel e de Judá levantaram-se e gritaram, e perseguiram os filisteus até Gai e até os portões de Ekron. Os feridos dos filisteus caíram no caminho para Shaaraim, até mesmo para Gate e para Ekron.
ויקמו אנשי ישראל ויהודה וירעו וירדפו את הפלשתים עד בואך גיא ועד שערי עקרון ויפלו חללי פלשתים בדרך שערים ועד גת ועד עקרון
53 As crianças de Israel voltaram de perseguir os filisteus, e saquearam seu acampamento.
וישבו בני ישראל מדלק אחרי פלשתים וישסו את מחניהם
54 David pegou a cabeça dos filisteus e a trouxe para Jerusalém, mas colocou sua armadura em sua tenda.
ויקח דוד את ראש הפלשתי ויבאהו ירושלם ואת כליו שם באהלו
55 Quando Saul viu Davi sair contra o filisteu, disse a Abner, o capitão do exército: “Abner, de quem é filho este jovem? Abner disse: “Como sua alma vive, ó rei, eu não sei dizer”.
וכראות שאול את דוד יצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי
56 O rei disse: “Inquira de quem é o filho o jovem”!
ויאמר המלך שאל אתה בן מי זה העלם
57 Quando David voltou do massacre do filisteu, Abner o tomou e o trouxe diante de Saul com a cabeça do filisteu na mão.
וכשוב דוד מהכות את הפלשתי ויקח אתו אבנר ויבאהו לפני שאול וראש הפלשתי בידו
58 Saul lhe disse: “De quem você é filho, seu jovem?” David respondeu: “Sou o filho de seu servo Jesse, o Bethlehemite”.
ויאמר אליו שאול בן מי אתה הנער ויאמר דוד בן עבדך ישי בית הלחמי

< 1 Samuel 17 >