Cantares de Salomâo 2
1 Eu sou a rosa de Sarom, o lírio dos vales.
| אני חבצלת השרון שושנת העמקים |
2 [Ele]: Como um lírio entre os espinhos, assim é minha querida entre as moças.
| כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות |
3 [Ela]: Como a macieira entre as árvores do bosque, assim é o meu amado entre os rapazes; debaixo de sua sombra desejo muito sentar, e doce é o seu fruto ao meu paladar.
| כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי |
4 Ele me leva à casa do banquete, e sua bandeira sobre mim é o amor.
| הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה |
5 Sustentai-me com passas, fortalecei-me com maçãs; porque estou fraca de amor.
| סמכוני באשישות--רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני |
6 [Esteja] sua mão esquerda abaixo de minha cabeça, e sua direita me abraça.
| שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני |
7 Eu vos ordeno, filhas de Jerusalém: jurai pelas corças e pelas cervas do campo, que não acordeis, nem desperteis ao amor, até que ele queira.
| השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ |
8 [Esta é] a voz do meu amado: vede-o vindo, saltando sobre os montes, pulando sobre os morros.
| קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים--מקפץ על הגבעות |
9 Meu amado é semelhante ao corço, ou ao filhote de cervos; eis que está atrás de nossa parede, olhando pelas janelas, observando pelas grades.
| דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו--משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים |
10 Meu amado me responde, e me diz: [Ele]: Levanta-te, querida minha, minha bela, e vem.
| ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך |
11 Porque eis que o inverno já passou; a chuva se acabou, e foi embora.
| כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו |
12 As flores aparecem na terra, o tempo da cantoria chegou; e ouve-se a voz da rolinha em nossa terra.
| הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו |
13 A figueira está produzindo seus figos verdes, e as vides florescentes dão cheiro; levanta-te, querida minha, minha bela, e vem.
| התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי (לך) רעיתי יפתי ולכי לך |
14 Pomba minha, que andas pelas fendas das rochas no oculto das ladeiras, mostra-me tua face, faze-me ouvir tua voz; porque tua voz é doce, e tua face agradável.
| יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה |
15 Tomai-nos as raposas, as raposinhas, que danificam as vinhas, porque nossas vinhas estão florescendo.
| אחזו לנו שעלים--שעלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר |
16 Meu amado é meu, e eu sou sua; ele apascenta entre os lírios.
| דודי לי ואני לו הרעה בשושנים |
17 Antes do dia se romper, e das sombras fugirem, volta, amado meu, faze-te semelhante ao corço, ao filhote de cervos, sobre os montes de Beter.
| עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים--על הרי בתר |
