João 13
1 E antes da festa da páscoa, sabendo Jesus que sua hora já era vinda, para que deste mundo passasse para o Pai, havendo amado aos seus, que estavam no mundo, até o fim os amou.
| לפני חג הפסח, ישוע ידע שהגיעה שעתו לעזוב את העולם ולשוב אל אביו. ישוע תמיד אהב מאוד את בחיריו בעולם הזה, ועתה עמד להוכיח להם כי אין גבול לאהבתו. |
2 E terminada a ceia, o diabo já havia metido no coração de Judas de Simão Iscariotes, que o traísse.
| לעט סעודת הערב השטן כבר המריץ את יהודה איש־קריות להסגיר את ישוע. |
3 Sabendo Jesus que o Pai já tinha lhe dado todas as coisas nas mãos, e que ele era vindo de Deus, e para Deus ele iria,
| ישוע ידע כי אביו נתן בידו את הכול, וכי הוא בא מאלוהים וישוב אל אלוהים. |
4 Levantou-se da ceia, e tirou as roupas, e tomando uma toalha, envolveu- [a] em si;
| לכן הוא קם מהשולחן בארוחת הערב, הסיר את בגדיו וקשר למותניו מגבת. |
5 Depois pôs água em uma bacia, e começou a lavar os pés dos discípulos, e limpá-los com a toalha com que estava envolto.
| אחר כך לקח קערה, מילא אותה מים, החל לרחוץ את רגלי תלמידיו וניגב אותן במגבת הקשורה למתניו. |
6 Veio, pois, a Simão Pedro; e ele lhe disse: Senhor, tu a mim lavas meus pés?
| כאשר הגיע תורו של שמעון פטרוס הוא קרא:”אדוני, איך ייתכן שאתה תרחץ את רגלי?“ |
7 Respondeu Jesus, e disse-lhe: O que eu faço tu não o sabes agora; mas depois o entenderás.
| ”כעת אינך מבין מדוע אני עושה זאת, אולם יבוא יום שתבין זאת“, השיב ישוע. |
8 Disse-lhe Pedro: Nunca lavarás meus pés. Respondeu-lhe então Jesus: Se eu não te lavar, não tens parte comigo. (aiōn g165)
| ”לא, “מחה פטרוס,”לעולם לא תרחץ את רגלי!“”אם לא ארחץ אותך, לא יהיה לך חלק בי“, השיב ישוע. (aiōn g165) |
9 Disse-lhe Simão Pedro: Senhor, [lava] não só meus pés, mas também as mãos e a cabeça.
| ”אם כך, “קרא פטרוס,”רחץ לא רק את רגלי, אלא גם את ידי וראשי.“ |
10 Disse-lhe Jesus: Aquele que está lavado não necessita lavar, a não ser os pés, mas está todo limpo. E vós limpos estais, porém não todos.
| ”מי שרחץ כבר את כל גופו צריך לרחוץ את רגליו בלבד כדי להיות נקי וטהור. עתה אתם נקיים, אבל לא כולכם.“ |
11 Porque ele bem sabia quem o trairia; por isso disse: Nem todos estais limpos.
| ישוע אמר דברים אלה מפני שידע מי עמד להסגירו. |
12 Quando então, tendo eles lavado os pés, e tomado suas roupas, voltou a se sentar [à mesa], e disse-lhes: Entendeis o que vos tenho feito?
| כשסיים ישוע לרחוץ את רגליהם לבש את בגדיו, התיישב ושאל:”האם אתם מבינים מה עשיתי לכם? |
13 Vós me chamais Mestre, e Senhor, e bem dizeis; que eu o sou;
| אתם קוראים לי’מורה‘ו’אדון‘, ואכן נוהגים אתם בצדק, כי זוהי האמת. |
14 Pois se eu, o Senhor, e o Mestre, tenho lavado vossos pés, também vós deveis lavar vossos pés uns aos outros.
| לכן אם אני, האדון והמורה, רחצתי את רגליכם, גם אתם צריכים לרחוץ איש את רגלי רעהו. |
15 Porque vos tenho dado exemplo, para que como eu vos tenho feito, façais vós também.
| נתתי לכם דוגמה כדי שתנהגו כמוני. |
16 Em verdade, em verdade vos digo, [que] o servo não é maior que seu senhor; nem enviado maior que aquele que o enviou.
| האמינו לי, העבד אינו חשוב מאדוניו, והשליח אינו חשוב משולחו. |
17 Se sabeis estas coisas, sereis bem-aventurados se as fizerdes.
| כאשר תבינו את משמעות הדברים האלה ותנהגו לפיהם, יהיה לכם טוב ותתברכו. |
18 Não digo de todos; bem sei eu aos que tenho escolhido; mas para que se cumpra a Escritura, [que diz]: O que come comigo, levantou contra mim seu calcanhar.
| ”איני מתכוון לכולכם, כי אני יודע במי בחרתי. הכתובים מנבאים שאחד מאוכלי לחמי יבגוד בי. |
19 Desde agora, antes que se faça, digo-o a vós, para que, quando se fizer, creiais que eu sou.
| אני מספר לכם זאת עכשיו כדי שתאמינו לי כשכל זה יתרחש. |
20 Em verdade, em verdade vos digo, [que] se alguém receber ao [que] eu enviar, a mim me recebe; e quem a mim me receber, recebe a aquele que me enviou.
| ”אמן אומר אני לכם: כל המקבל את מי שאני שולח מקבל למעשה אותי, וכל המקבל אותי מקבל למעשה את שולחי.“ |
21 Havendo Jesus dito isto, perturbou-se em espírito, e testemunhou, e disse: Em verdade, em verdade vos digo, que um de vós me trairá.
| בסיימו דברים אלה נאנח ישוע אנחה עמוקה ואמר:”אכן, זוהי האמת – אחד מכם יבגוד בי.“ |
22 Pelo que os discípulos se olhavam uns para os outros, duvidando de quem ele dizia.
| התלמידים הביטו איש ברעהו בתמיהה ובמבוכה, משום שלא ידעו למי התכוון. |
23 E um dos discípulos, a quem Jesus amava, estava sentado [à mesa encostado] no seio de Jesus.
| תלמידו החביב של ישוע היה סמוך לחיקו, |
24 A este pois fez sinal Simão Pedro, que perguntasse quem era aquele de quem ele dizia.
| ולכן רמז לו שמעון פטרוס לשאל אותו למי כוונתו. |
25 E declinando-se ele ao peito de Jesus, disse-lhe: Senhor, quem é?
| התלמיד הטה את ראשו וקרבו לראשו של ישוע.”אדוני, למי כוונתך?“שאל בלחישה. |
26 Respondeu Jesus: Aquele a quem eu der o pedaço molhado de pão. E molhando o pedaço de pão, deu-o a Judas de Simão Iscariotes.
| ”למי שאגיש את פרוסתי הטבולה ברוטב“, השיב ישוע. הוא טבל את הפרוסה והגישה ליהודה בן שמעון איש־קריות. |
27 E após o pedaço de pão, entrou nele Satanás. Disse-lhe pois Jesus: O que fazes, faze-o depressa.
| כאשר סיים יהודה לאכול את הלחם נכנס השטן ללבו.”סיים את העניין במהירות“, אמר לו ישוע. |
28 E nenhum dos que estavam sentados [à mesa] entendeu para que ele lhe dissera.
| איש מהנוכחים לא ידע למה ישוע התכוון. |
29 Pois alguns pensavam que, porque Judas tinha a bolsa, Jesus havia lhe dito: Compra o que para o que nos é necessário para a festa; ou que alguma coisa desse aos pobres.
| היו שחשבו כי ישוע ביקש ממנו לקנות את צרכי החג או לתת כסף לעניים, מפני שיהודה היה הגזבר. |
30 Havendo ele pois tomado o pedaço de pão, logo saiu. E já era noite.
| יהודה עזב מיד את המקום ויצא. היה אז לילה. |
31 Tendo, pois, ele saído, disse Jesus: Agora o Filho do homem é glorificado, e Deus é glorificado nele.
| לאחר שעזב יהודה את החדר אמר ישוע:”הגיעה שעתי; עתה יתפאר בן־האדם, ואלוהים יפואר בו. |
32 Se Deus nele é glorificado, também Deus o glorificará em si mesmo, e logo o glorificará.
| אם אלוהים יפואר בי, הוא בעצמו יפאר אותי ואף יעשה זאת במהרה. |
33 Filhinhos, ainda um pouco estou convosco. Vós me buscareis; e tal como eu aos Judeus: Para onde eu vou, vós não podeis vir; assim também o digo a vós agora.
| ילדי היקרים, עוד מעט עלי ללכת מאתכם. לאחר שאלך לא תוכלו לבוא אלי גם אם תחפשו אותי, כפי שכבר אמרתי למנהיגי היהודים. |
34 Um novo mandamento vos dou: que vos ameis uns aos outros; tal como eu vos amei, também ameis vós uns aos outros.
| ”אני מפקיד בידיכם מצווה חדשה: אהבו איש את רעהו כשם שאני אוהב אתכם. |
35 Nisto todos conhecerão que sois meus discípulos: se vós tiverdes amor uns aos outros.
| אהבתכם החזקה איש לרעהו תוכיח לעולם שאתם תלמידי.“ |
36 Disse-lhe Simão Pedro: Senhor, para onde vais? Respondeu-lhe Jesus: Para onde eu vou tu não podes me seguir agora; porém depois me seguirás.
| ”לאן אתה הולך, אדון?“שאל שמעון פטרוס.”אינך יכול לבוא איתי עכשיו, אולם עוד זמן מה תצטרף אלי גם אתה“, השיב ישוע. |
37 Disse-lhe Pedro: Senhor, por que agora não posso te seguir? Por ti eu darei minha vida.
| ”אבל מדוע איני יכול ללכת איתך כעת?“פטרוס לא הבין.”אני מוכן אפילו למות למענך!“ |
38 Respondeu-lhe Jesus: Por mim darás tua vida? Em verdade, em verdade te digo, que o galo não cantará, até que três vezes me negues.
| ”למות למעני?“שאל ישוע.”אני אומר לך שעד מחר בבוקר לפני קריאת התרנגול, תכחיש שלוש פעמים אפילו את העובדה שאתה מכיר אותי!“ |
