Isaías 2
1 Palavra vista por Isaías, filho de Amoz, quanto a Judá e a Jerusalém:
| הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם׃ |
2 E acontecerá no últimos dias, que o monte da cada do SENHOR se firmará no cume dos montes, e se levantará por cima dos morros; e correrão em direção a ele todas as nações.
| והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים׃ |
3 E muitos povos irão, e dirão: Vinde, subamos ao monte do SENHOR, à casa do Deus de Jacó, para que ele nos ensine sobre seus caminhos, e andemos em suas veredas; Porque de Sião virá a Lei, e de Jerusalém a palavra do SENHOR.
| והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃ |
4 E ele julgará entre as nações, e repreenderá a muitos povos; e trocarão suas espadas em enxadas, e suas lanças em foices; não se levantará mais espada nação contra nação, nem aprenderão mais a fazer guerra.
| ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃ |
5 Casa de Jacó, vinde, e andemos à luz do SENHOR.
| בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃ |
6 Mas tu, [SENHOR], desamparaste a teu povo, à casa de Jacó; porque se encheram [dos costumes] do oriente, e são místicos como os filisteus; e se associam a filhos de estrangeiros.
| כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃ |
7 A terra deles está cheia de prata e de ouro, e os tesouros deles não têm fim; a terra deles está cheia de cavalos, e as carruagens deles não têm fim.
| ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃ |
8 A terra deles também está cheia de ídolos; eles se inclinam perante as obras de suas próprias mãos, perante o que seus próprios dedos fizeram.
| ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃ |
9 Ali as pessoas se abatem, e os homens se humilham; por isso tu não os perdoarás.
| וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם׃ |
10 Entra nas rochas, e esconde-te no pó, por causa da temível presença do SENHOR, e da glória de sua majestade.
| בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃ |
11 Os olhos arrogantes dos homens serão abatidos, e o orgulho dos homens será humilhado; e só o SENHOR será exaltado naquele dia.
| עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ |
12 Porque o dia do SENHOR dos exércitos será contra o soberbo e o arrogante; e contra todo de que [se acha] exaltado, para que seja abatido.
| כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃ |
13 E contra todos os cedros do Líbano, altos e elevados; e contra todos os carvalhos de Basã.
| ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃ |
14 E contra todos os altos montes, e contra todos os morros elevados.
| ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות׃ |
15 E contra toda torre alta, e contra todo muro fortificado.
| ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה׃ |
16 E contra todos os navios de Társis, e contra todas as pinturas desejadas.
| ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃ |
17 E a soberba do homem será humilhada, e o orgulho dos homens será abatido; e só o SENHOR será exaltado naquele dia.
| ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ |
18 E todos os ídolos serão eliminados por completo.
| והאלילים כליל יחלף׃ |
19 Então entrarão nas cavernas das rochas, e nos buracos da terra, por causa da temível presença do SENHOR, e por causa de sua majestade, quando ele se levantar, para espantar a terra.
| ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ |
20 Naquele dia, o homem lançará seus ídolos de prata, e seus ídolos de ouro, que fizeram para se prostrarem diante deles, às toupeiras e aos morcegos.
| ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃ |
21 E se porão nas fendas das rochas, e nas cavernas das penhas, por causa da temível presença do SENHOR, e por causa da glória de sua majestade, quando ele se levantar para espantar a terra.
| לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ |
22 [Portanto, ] cessai de [confiar no] homem, cujo fôlego está em suas narinas; pois o que há nele que mereça se dar algum valor?
| חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃ |
