Gênesis 21
1 E o SENHOR visitou Sara, como disse, e o SENHOR fez com Sara como havia falado.
| ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר |
2 E concebeu e deu à luz Sara a Abraão um filho em sua velhice, no tempo que Deus lhe havia dito.
| ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים |
3 E chamou Abraão o nome de seu filho que lhe nasceu, que lhe deu à luz Sara, Isaque.
| ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק |
4 E circuncidou Abraão a seu filho Isaque de oito dias, como Deus lhe havia mandado.
| וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים |
5 E era Abraão de cem anos, quando lhe nasceu Isaque seu filho.
| ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו |
6 Então disse Sara: Deus me fez rir, e qualquer um que o ouvir, se rirá comigo.
| ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי |
7 E acrescentou: Quem diria a Abraão que Sara havia de dar de mamar a filhos? pois que lhe dei um filho em sua velhice.
| ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו |
8 E cresceu o menino, e foi desmamado; e fez Abraão grande banquete no dia que foi desmamado Isaque.
| ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק |
9 E viu Sara ao filho de Agar a egípcia, o qual havia esta dado a Abraão, que o ridicularizava.
| ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק |
10 Portanto disse a Abraão: Expulsa a esta serva e a seu filho; que o filho desta serva não herdará com meu filho, com Isaque.
| ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק |
11 Este dito pareceu grave em grande maneira a Abraão por causa de seu filho.
| וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו |
12 Então disse Deus a Abraão: Não te pareça grave por causa do jovem e de tua serva; em tudo o que te disser Sara, ouve sua voz, porque em Isaque será chamada tua descendência.
| ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע |
13 E também do filho da serva farei nação, porque é descendência tua.
| וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא |
14 Então Abraão se levantou manhã muito cedo, e tomou pão, e um odre de água, e deu-o a Agar, pondo-o sobre seu ombro, e entregou-lhe o jovem, e despediu-a. E ela partiu, e andava errante pelo deserto de Berseba.
| וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע |
15 E faltou a água do odre, e deitou ao jovem debaixo de uma árvore;
| ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם |
16 E foi-se e sentou-se em frente, afastando-se como um tiro de arco; porque dizia: Não verei quando o jovem morrer: e sentou-se em frente, e levantou sua voz e chorou.
| ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך |
17 E ouviu Deus a voz do jovem; e o anjo de Deus chamou a Agar desde o céu, e lhe disse: Que tens, Agar? Não temas; porque Deus ouviu a voz do jovem onde está.
| וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם |
18 Levanta-te, ergue ao jovem, e pegue-o por tua mão, porque farei dele uma grande nação.
| קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו |
19 Então abriu Deus os olhos dela, e ela viu uma fonte de água; e foi, e encheu o odre de água, e deu de beber ao jovem.
| ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער |
20 E foi Deus com o jovem; e cresceu, e habitou no deserto, e foi atirador de arco.
| ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת |
21 E habitou no deserto de Parã; e sua mãe lhe tomou mulher da terra do Egito.
| וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים |
22 E aconteceu naquele mesmo tempo que falou Abimeleque, e Ficol, príncipe de seu exército, a Abraão dizendo: Deus é contigo em tudo quanto fazes.
| ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה |
23 Agora, pois, jura-me aqui por Deus, que não tratarás com falsidade a mim, nem a meu filho, nem a meu neto; mas sim que conforme a bondade que eu fiz contigo, farás tu comigo e com a terra onde peregrinaste.
| ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה |
24 E respondeu Abraão: Eu jurarei.
| ויאמר אברהם אנכי אשבע |
25 E Abraão reclamou com Abimeleque por causa de um poço de água, que os servos de Abimeleque lhe haviam tirado.
| והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך |
26 E respondeu Abimeleque: Não sei quem tenha feito isto, nem tampouco tu me fizeste saber, nem eu o ouvi até hoje.
| ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום |
27 E tomou Abraão ovelhas e vacas, e deu a Abimeleque; e fizeram ambos aliança.
| ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית |
28 E pôs Abraão sete cordeiras do rebanho à parte.
| ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן |
29 E disse Abimeleque a Abraão: Que significam essas sete cordeiras que puseste à parte?
| ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה |
30 E ele respondeu: Que estas sete cordeiras tomarás de minha mão, para que me sejam em testemunho de que eu cavei este poço.
| ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת |
31 Por isto chamou a aquele lugar Berseba; porque ali ambos juraram.
| על כן קרא למקום ההוא--באר שבע כי שם נשבעו שניהם |
32 Assim fizeram aliança em Berseba: e levantaram-se Abimeleque e Ficol, príncipe de seu exército, e se voltaram à terra dos filisteus.
| ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים |
33 E plantou Abraão um bosque em Berseba, e invocou ali o nome do SENHOR Deus eterno.
| ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם |
34 E morou Abraão na terra dos filisteus por muitos dias.
| ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים |
