Salmos 142

1 Com a minha voz clamei ao Senhor, com a minha voz supliquei ao Senhor.

משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן׃

2 Derramei a minha queixa perante a sua face; expuz-lhe a minha angústia.

אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד׃

3 Quando o meu espírito estava angustiado em mim, então conheceste a minha vereda: no caminho em que eu andava, esconderam-me um laço.

בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי׃

4 Olhei para a minha direita, e vi; mas não havia quem me conhecesse: refúgio me faltou, ninguém cuidou da minha alma.

הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי׃

5 A ti, ó Senhor, clamei; disse: Tu és o meu refúgio, e a minha porção na terra dos viventes.

זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים׃

6 Atende ao meu clamor; porque estou muito abatido: livra-me dos meus perseguidores; porque são mais fortes do que eu.

הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני׃

7 Tira a minha alma da prisão, para que louve o teu nome; os justos me rodearão, pois me fizeste bem.

הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי׃