Obadias 1
1 Visão de Obadias: Assim diz o Senhor Jehovah a Edom: Temos ouvido a pregação do Senhor, e foi enviado entre as nações um embaixador; levantai-vos, e levantemo-nos contra ela para a guerra.
| חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח--קומו ונקומה עליה למלחמה |
2 Eis que te fiz pequeno entre as nações; tu és mui desprezado.
| הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד |
3 A soberba do teu coração te enganou, como o que habita nas fendas das rochas, na sua alta morada, que diz no seu coração: Quem me derribará em terra?
| זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ |
4 Se te elevares como águia, e puseres o teu ninho entre as estrelas, dali te derribarei, diz o Senhor.
| אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך--משם אורידך נאם יהוה |
5 Se viessem a ti ladrões, ou roubadores de noite (como és destruído!), porventura não furtariam o que lhes bastasse? se a ti viessem os vindimadores, porventura não deixariam rabisco?
| אם גנבים באו לך אם שודדי לילה--איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות |
6 Como foram esquadrinhadas as coisas de Esaú! como foram investigados os seus esconderijos!
| איך נחפשו עשו נבעו מצפניו |
7 Todos os teus confederados te levaram para fora até aos limites: os que gozam da tua paz te enganaram, prevaleceram contra ti; os que comem o teu pão puseram debaixo de ti uma armadilha: não há nele entendimento.
| עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך--השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך--אין תבונה בו |
8 Porventura não acontecerá naquele dia, diz o Senhor, que farei perecer os sábios de Edom, e o entendimento da montanha de Esaú?
| הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו |
9 E os teus valentes, ó Teman, estarão atemorizados, para que da montanha de Esaú seja cada um exterminado pela matança.
| וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל |
10 Por causa da violência feita a teu irmão Jacob, cobrir-te-á a confusão, e serás exterminado para sempre.
| מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם |
11 No dia em que o confrontaste, no dia em que os forasteiros levavam cativo o seu exército, e os estranhos entravam pelas suas portas, e lançavam sortes sobre Jerusalém, tu eras também como um deles.
| ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל--גם אתה כאחד מהם |
12 Então tu não devias ver satisfeito o dia de teu irmão, no dia do seu desterro; nem alegrar-te sobre os filhos de Judá, no dia da sua ruína; nem alargar a tua boca, no dia da angústia;
| ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה |
13 Nem entrar pela porta do meu povo, no dia da sua calamidade; nem tão pouco devias ver satisfeito o seu mal, no dia da sua calamidade; nem estender as tuas mãos contra o seu exército, no dia da sua calamidade;
| אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו |
14 Nem parar nas encruzilhadas, para lhe exterminares os que escapassem: nem entregar os que lhe restassem, no dia da angústia.
| ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה |
15 Porque o dia do Senhor está perto, sobre todas as nações: como tu fizeste, assim se fará contigo: a tua recompensa tornará sobre a tua cabeça.
| כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך |
16 Porque, como vós bebestes no monte da minha santidade, beberão também de contínuo todas as nações: beberão, e engulirão, e serão como se nunca fossem
| כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו |
17 Porém no monte de Sião haverá livramento; e ele será santidade; e os da casa de Jacob possuirão as suas herdades.
| ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם |
18 E a casa de Jacob será fogo, e a casa de José chama, e a casa de Esaú palha; e se acenderão contra eles, e os consumirão; e ninguém mais restará da casa de Esaú, porque o Senhor o falou
| והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר |
19 E os do sul possuirão a montanha de Esaú, e os das planícies os philisteus: possuirão também os campos de Ephraim, e os campos de Samaria; e Benjamin a Gilead.
| וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד |
20 E os cativos deste exército, dos filhos de Israel, o que era dos cananitas, até Zarephath; e os cativos de Jerusalém, o que está em Sepharad, possuirão as cidades do sul.
| וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד--ירשו את ערי הנגב |
21 E levantar-se-ão salvadores no monte Sião, para julgarem a montanha de Esaú; e o reino será do Senhor.
| ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה |
