Marcos 8
1 Naqueles dias, havendo mui grande multidão, e não tendo que comer, Jesus chamou a si os seus discípulos, e disse-lhes:
| ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃ |
2 Tenho compaixão da multidão, porque há já três dias que estão comigo, e não tem que comer.
| נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃ |
3 E, se os deixar ir em jejum para suas casas, desfalecerão no caminho, porque alguns deles vieram de longe.
| והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃ |
4 E os seus discípulos responderam-lhe: de onde poderá alguém saciar estes de pão aqui no deserto?
| ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃ |
5 E perguntou-lhes: Quantos pães tendes? E disseram-lhe: Sete.
| וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃ |
6 E ordenou à multidão que se assentasse no chão. E, tomando os sete pães, e tendo dado graças, partiu-os, e deu-os aos seus discípulos, para que lhos pusessem adiante, e puseram-nos adiante da multidão.
| ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃ |
7 Tinham também uns poucos de peixinhos; e, tendo dado graças, ordenou que também lhos pusessem adiante.
| ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃ |
8 E comeram, e saciaram-se; e dos pedaços que sobejaram levantaram sete alcofas.
| ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃ |
9 E os que comeram eram quase quatro mil; e despediu-os.
| והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃ |
10 E, entrando logo no barco com os seus discípulos, foi para as partes de Dalmanutha.
| אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃ |
11 E sairam os fariseus, e começaram a disputar com ele, pedindo-lhe, para o tentarem, um sinal do céu.
| ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃ |
12 E, suspirando profundamente em seu espírito, disse: Porque pede esta geração um sinal? Em verdade vos digo que a esta geração não se dará sinal.
| ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃ |
13 E, deixando-os, tornou a entrar no barco, e foi para a outra banda.
| ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃ |
14 E os seus discípulos se esqueceram de tomar pão, e no barco não tinham consigo senão um pão.
| וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃ |
15 E ordenou-lhes, dizendo: olhai, guardai-vos do fermento dos fariseus e do fermento de Herodes.
| ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃ |
16 E arrazoavam entre si, dizendo: É porque não temos pão.
| ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃ |
17 E Jesus, conhecendo isto, disse-lhes: Para que arrazoais, que não tendes pão? não considerastes, nem compreendestes ainda? tendes ainda o vosso coração endurecido?
| וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃ |
18 Tendo olhos, não vêdes? e, tendo ouvidos, não ouvis? e não vos lembrais?
| עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃ |
19 Quando parti os cinco pães entre os cinco mil, quantos cestos cheios de pedaços levantastes? Disseram-lhe: Doze.
| כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃ |
20 E, quando parti os sete entre os quatro mil, quantas alcofas cheias de pedaços levantastes? E disseram-lhe: Sete.
| ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃ |
21 E ele lhes disse: Como não entendeis ainda?
| ויאמר אליהם איך לא תבינו׃ |
22 E chegou a Betsaida; e trouxeram-lhe um cego, e rogaram-lhe que o tocasse.
| ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃ |
23 E, tomando o cego pela mão, levou-o para fora da aldeia; e, cuspindo-lhe nos olhos, e impondo-lhe as mãos, perguntou-lhe se via alguma coisa.
| ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃ |
24 E, levantando ele os olhos, disse: Vejo os homens; pois os vejo como árvores que andam.
| ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃ |
25 Depois tornou a pôr-lhe as mãos nos olhos, e lhos fez levantar; e ficou restabelecido, e viu ao longe e distintamente a todos.
| ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃ |
26 E mandou-o para sua casa, dizendo: Não entres na aldeia.
| וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃ |
27 E saiu Jesus e os seus discípulos para as as aldeias de Cesareia de Filipo; e no caminho perguntou aos seus discípulos, dizendo: Quem dizem os homens que eu sou?
| ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃ |
28 E eles responderam: João Batista; e outros, Elias; e outros, Um dos profetas.
| ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃ |
29 E ele lhes disse: Porém vós quem dizeis que eu sou? E, respondendo Pedro, lhe disse: Tu és o Cristo.
| וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃ |
30 E admoestou-os, que a ninguém dissessem aquilo dele.
| ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃ |
31 E começou a ensinar-lhes que importava que o Filho do homem padecesse muito, e fosse rejeitado pelos anciãos e príncipes dos sacerdotes, e pelos escribas, e que fosse morto, e depois de três dias resuscitasse.
| ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃ |
32 E dizia abertamente estas palavras. E Pedro o tomou à parte, e começou a repreende-lo.
| והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃ |
33 Mas ele, virando-se, e olhando para os seus discípulos, repreendeu a Pedro, dizendo: Retira-te de diante de mim, Satanás; porque não compreendes as coisas que são de Deus, mas as que são dos homens.
| ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם׃ |
34 E, chamando a si a multidão, com os seus discípulos, disse-lhes: Se alguém quizer vir após mim, negue-se a si mesmo, e tome a sua cruz, e siga-me.
| ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃ |
35 Porque qualquer que quizer salvar a sua vida perde-la-á, mas qualquer que perder a sua vida por amor de mim e do evangelho esse a salvará.
| כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃ |
36 Pois que aproveitaria ao homem, se ganhasse todo o mundo e perdesse a sua alma?
| כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו׃ |
37 Ou que dará o homem pelo resgate da sua alma?
| או מה יתן איש פדיון נפשו׃ |
38 Porque qualquer que, entre esta geração adúltera e pecadora, se envergonhar de mim e das minhas palavras, também o Filho do homem se envergonhará dele, quando vier na glória de seu Pai, com os santos anjos.
| כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃ |
