Lucas 19
1 E, tendo Jesus entrado em Jericó, ia passando.
| ישוע הגיע ליריחו ועבר ברחובות העיר. |
2 E eis que havia ali um varão chamado Zaqueu; e este era um dos principais dos publicanos, e era rico.
| אדם אחד בשם זכי, אשר היה מנהל בכיר ברשויות המכס, בעל השפעה וכמובן עשיר גדול, |
3 E procurava ver quem era Jesus, e não podia, por causa da multidão, porque era de pequena estatura.
| רצה לראות את פניו של ישוע. אבל זכי היה נמוך־קומה, והקהל הרב הסתיר ממנו את ישוע. |
4 E, correndo adiante, subiu a uma figueira brava para o ver; porque havia de passar por ali.
| זכי רץ לפני הקהל הרב וטיפס על עץ שיקמה בצד הדרך על מנת שיוכל להתבונן בישוע ללא הפרעה. |
5 E, quando Jesus chegou àquele lugar, olhando para cima, viu-o e disse-lhe: Zaqueu, desce depressa, porque hoje me convém pousar em tua casa.
| כאשר עבר ישוע ליד העץ, הרים את עיניו והביט בזכי.”זכי, “קרא לו ישוע בשמו,”רד מהר מהעץ, כי היום עלי להתארח בביתך.“ |
6 E, apressando-se, desceu, e recebeu-o gostoso.
| זכי מיהר לרדת מהעץ וקיבל את פניו של ישוע בשמחה ובששון. |
7 E, vendo todos isto, murmuravam, dizendo que entrara para ser hóspede de um homem pecador.
| הדבר לא מצא־חן בעיני הקהל.”ישוע עומד להתארח בביתו של חוטא ידוע!“רטנו. |
8 E, levantando-se Zaqueu, disse ao Senhor: Senhor, eis que eu dou aos pobres metade dos meus bens; e, se em alguma coisa tenho defraudado alguém, o restituo quadruplicado.
| אולם זכי עמד לפני האדון ואמר:”אדוני, מהיום והלאה אתן את מחצית רכושי לעניים וכל מי שלקחתי ממנו כסף במרמה, אחזיר לו פי הארבע!“ |
9 E disse-lhe Jesus: Hoje houve salvação nesta casa, porquanto também este é filho de Abraão:
| ”היום באה ישועה לבית הזה!“קרא ישוע.”כי זכי הוא בן־אברהם. |
10 Porque o Filho do homem veio buscar e salvar o que se havia perdido.
| ואכן בן־האדם בא לחפש ולהושיע את האובדים.“ |
11 E, ouvindo eles estas coisas, ele proseguiu, e disse uma parábola; porquanto estava perto de Jerusalém, e cuidavam que logo se havia de manifestar o reino de Deus.
| כשהתקרבו לירושלים, ישוע סיפר לתלמידיו משל, כדי לתקן את הרושם המוטעה שהיה להם שמלכות האלוהים עומדת לבוא בכל רגע. |
12 Disse pois: Um certo homem nobre partiu para uma terra remota, a tomar para si um reino e voltar depois.
| ”אציל אחד נקרא לארץ רחוקה כדי לקבל את כתר המלוכה על מחוז מגוריו. |
13 E, chamando dez servos seus, deu-lhes dez minas, e disse-lhes: negociai até que eu venha.
| לפני צאתו לדרך קרא לעשרה ממשרתיו, נתן לכל אחד מהם מטבע זהב ואמר:’השקיעו את הכסף וסחרו בו עד שאחזור‘. |
14 Mas os seus cidadãos aborreciam-no, e mandaram após ele embaixadores, dizendo: Não queremos que este reine sobre nós.
| רבים מבני ארצו של המלך המיועד שנאו אותו, ואף שלחו בעקבותיו משלחת שהודיעה לו:’איננו רוצים שתמלוך עלינו!‘“ |
15 E aconteceu que, voltando ele, havendo tomado o reino, disse que lhe chamassem aqueles servos, a quem tinha dado o dinheiro, para saber o que cada um tinha ganhado, negociando.
| ”מחאתם לא הועילה, והאציל הוכתר למלך. כשחזר המלך לביתו קרא אליו את עשרת המשרתים, ושאל אותם מה עשו בכסף שנתן להם וכמה הרוויחו. |
16 E veio o primeiro, dizendo: Senhor, a tua mina rendeu dez minas.
| המשרת הראשון בא ואמר:’אדוני, ממטבע הזהב שנתת לי הרווחתי עשרה מטבעות זהב‘. |
17 E ele lhe disse: Bem está, servo bom, porque no mínimo foste fiel, sobre dez cidades terás autoridade.
| ”’יפה מאוד, משרתי הטוב!‘שיבח אותו המלך.’מאחר שהוכחת את נאמנותך במעט שהפקדתי בידך, אני ממנה אותך שליט על עשר ערים‘. |
18 E veio o segundo, dizendo: Senhor, a tua mina grangeou cinco minas.
| ”גם המשרת השני דיווח על רווח, פי חמישה ממה שקיבל. |
19 E a este disse também: Sê tu também sobre cinco cidades.
| ”’אותך אני ממנה שליט על חמש ערים‘, אמר לו המלך. |
20 E veio outro, dizendo: Senhor, aqui está a tua mina, que guardei num lenço;
| אחר כך בא המשרת השלישי ואמר:’אדוני, הנה המטבע שנתת לי; שמרתי אותו במטפחת ולא נגעתי בו. |
21 Porque tive medo de ti, que és homem rigoroso, que tomas o que não puseste, e segas o que não semeaste.
| כי פחדתי ממך, מפני שאתה איש קשה; אתה לוקח מה שלא שייך לך וקוצר את מה שלא זרעת‘. |
22 Porém ele lhe disse: Servo maligno, pela tua boca te julgarei; sabias que eu sou homem rigoroso, que tomo o que não pus, e sego o que não semeei;
| ”’רשע שכמוך!‘קרא המלך בזעם.’איש קשה אני? מיד אראה לך כמה קשה אני יכול להיות! אם ידעת שאני לוקח מה שלא שייך לי וקוצר את מה שלא זרעתי, |
23 Porque não meteste pois o meu dinheiro no banco, e eu, vindo, o demandaria com os juros?
| מדוע לא הפקדת את הכסף בבנק? כך לפחות הייתי מקבל ריבית!‘ |
24 E disse aos que estavam com ele: tirai-lhe a mina, e dai-a ao que tiver dez minas.
| ”המלך פנה אל העומדים סביבו ופקד:’קחו ממנו את המטבע ותנו לאיש שהרוויח את הסכום הגדול ביותר!‘ |
25 (E disseram lhe eles: Senhor, tem dez minas).
| ”’אבל, אדון‘, אמרו במחאה,’יש לו מספיק!‘ |
26 Pois eu vos digo que a qualquer que tiver ser-lhe-á dado, mas ao que não tiver até o que tem lhe será tirado.
| ’נכון‘, השיב המלך.’אני אומר לכם, מי שיש לו – יינתן לו עוד; מי שאין לו – גם המעט שבידו יילקח ממנו. |
27 Porém trazei aqui aqueles meus inimigos que não quizeram que eu reinasse sobre eles, e matai-os diante de mim.
| ובנוגע לאויבי אשר לא רצו שאמלוך עליהם – הביאו אותם הנה והוציאו אותם להורג לפני‘.“ |
28 E, dito isto, ia caminhando adiante, subindo para Jerusalém.
| ישוע סיים את דבריו והמשיך בדרכו לעלות לירושלים עם תלמידיו. |
29 E aconteceu que, chegando perto de Bethphage, e de Bethania, ao monte chamado das Oliveiras, mandou dois dos seus discípulos,
| בהתקרבם אל בית־פגי ובית־עניה שעל הר הזיתים, קרא אליו ישוע שנים מתלמידיו ואמר: |
30 Dizendo: Ide à aldeia que está defronte, e ai, ao entrar, achareis preso um jumentinho em que nenhum homem ainda se assentou; soltai-o e trazei-o;
| ”לכו אל הכפר ממול, ובכניסה תראו עיר קשור שאיש עדיין לא רכב עליו. התירו את העיר והביאו אותו אלי. |
31 E, se alguém vos perguntar: Porque o soltais? assim lhe direis: Porque o Senhor o há de míster.
| אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו לו:’האדון זקוק לעיר‘. “ |
32 E, indo os que haviam sido mandados, acharam como lhes dissera.
| שני התלמידים הלכו אל הכפר ומצאו את העיר ממש כפי שאמר להם ישוע. |
33 E, soltando o jumentinho, seus donos lhes disseram: Porque soltais o jumentinho?
| כשהתירו את העיר בא אליהם בעליו ושאל בתימהון:”מדוע אתם מתירים את העיר שלי?“ |
34 E eles disseram: O Senhor o há de míster.
| ”האדון זקוק לו“, השיבו התלמידים בפשטות. |
35 E trouxeram-no a Jesus: e, lançando sobre o jumentinho os seus vestidos, puseram a Jesus em cima.
| הם הביאו את העיר אל ישוע, ריפדו את גבו במעיליהם וישוע רכב עליו. |
36 E, indo ele, estendiam no caminho os seus vestidos.
| אנשים רבים פרשו את מעיליהם וגלימותיהם על השביל לפניו. |
37 E, quando já chegava perto da descida do monte das Oliveiras, toda a multidão dos discípulos, regozijando-se, começou a dar louvores a Deus em alta voz, por todas as maravilhas que tinham visto,
| כשהתקרב ישוע לראש השביל היורד מהר הזיתים, החלה חבורת תלמידיו לשיר ולשבח את אלוהים בקולי קולות על כל הנסים והנפלאות שחולל ישוע. |
38 Dizendo: bendito o Rei que vem em nome do Senhor; paz no céu, e glória nas alturas.
| ”ברוך הבא בשם ה׳!“צהל ההמון.”יחי המלך! שמחו השמים והארץ! שבח ותהילה לאלוהים במרומים!“ |
39 E disseram-lhe dentre a multidão alguns dos fariseus: Mestre, repreende os teus discípulos.
| פרושים אחדים שהיו בקרב הקהל אמרו לישוע:”רבי, נזוף בתלמידיך על הדברים שהם אומרים!“ |
40 E, respondendo ele, disse-lhes: Digo-vos que, se estes se calarem, logo as pedras clamarão.
| אך הוא השיב להם:”אם הם ישתקו האבנים האלה תזעקנה!“ |
41 E, quando já ia chegando, vendo a cidade, chorou sobre ela,
| כאשר התקרב ישוע לירושלים, הביט בה בעצב ובכה עליה. |
42 Dizendo: Ah! se tu conhecesses também, ao menos neste teu dia, o que à tua paz pertence! mas agora isto está encoberto aos teus olhos.
| ”הלוואי שידעת גם את כיצד לעשות שלום! אולם הדבר נסתר ממך“, אמר ישוע בצער ובדמעות. |
43 Porque dias virão sobre ti, em que os teus inimigos te cercarão de trincheiras, e te sitiarão, e te estreitarão de todas as bandas;
| ”יבוא היום שאויביך יקימו סוללות חול סביב חומותיך, יקיפו אותך ויצורו עליך מכל עבר. |
44 E te derribarão, a ti e aos teus filhos que dentro de ti estiverem; e não deixarão em ti pedra sobre pedra, porquanto não conheceste o tempo da tua visitação.
| אויביך יהרסו כליל אותך ואת בניך; הם לא ישאירו אבן אחת במקומה, משום שדחית את הישועה שהציע לך ה׳.“ |
45 E, entrando no templo, começou a expulsar todos os que nele vendiam e compravam,
| לאחר מכן הוא נכנס אל בית־המקדש והחל לגרש משם את הסוחרים ואת הקונים. |
46 Dizendo-lhes: Está escrito: A minha casa é casa de oração; mas vós fizestes dela covil de salteadores.
| ”בכתבי־הקודש כתוב:’ביתי בית־תפלה‘, “קרא ישוע,”אבל אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“ |
47 E todos os dias ensinava no templo, e os principais dos sacerdotes, e os escribas, e os principais do povo procuravam mata-lo.
| ישוע לימד יום־יום בבית־המקדש. הסופרים, ראשי הכוהנים והזקנים חיפשו דרך להיפטר ממנו, |
48 E não achavam meio de o fazer, porque todo o povo pendia para ele, escutando-o.
| אך הם לא ידעו מה לעשות, מפני שכל העם אהב אותו והקשיב לדבריו בתשומת לב מרובה. |
