Jó 39
1 Sabes tu o tempo em que as cabras montezes parem? ou consideraste as dores das cervas?
| הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃ |
2 Contarás os meses que cumprem? ou sabes o tempo do seu parto?
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃ |
3 Quando se encurvam, produzem seus filhos, e lançam de si as suas dores.
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃ |
4 Seus filhos enrijam, crescem com o trigo: saem, e nunca mais tornam a elas.
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃ |
5 Quem despediu livre o jumento montez? e quem soltou as prisões ao jumento bravo?
| מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃ |
6 Ao qual dei o ermo por casa, e a terra salgada por suas moradas.
| אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃ |
7 Ri-se do arroido da cidade: não ouve os muitos gritos do exator.
| ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃ |
8 O que descobre nos montes é o seu pasto, e anda buscando tudo que está verde.
| יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃ |
9 Ou, querer-te-á servir o unicórnio? ou ficará na tua cavalariça?
| היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃ |
10 Ou amarrarás o unicórnio com a sua corda no rego? ou estorroará após ti os vales?
| התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃ |
11 Ou confiarás nele, por ser grande a sua força? ou deixarás a seu cargo o teu trabalho?
| התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃ |
12 Ou fiarás dele que te torne o que semeaste e o recolherá na tua eira?
| התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃ |
13 Vem de ti as alegres asas dos pavões, que tem penas de cegonha e da águia?
| כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃ |
14 A qual deixa os seus ovos na terra, e os aquenta no pó.
| כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃ |
15 E se esquece de que algum pé os pise, ou os animais do campo os calquem.
| ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃ |
16 Endurece-se para com seus filhos, como se não fossem seus: debalde é seu trabalho, porquanto está sem temor.
| הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃ |
17 Porque Deus a privou de sabedoria, e não lhe repartiu entendimento.
| כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃ |
18 A seu tempo se levanta ao alto: ri-se do cavalo, e do que vai montado nele.
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃ |
19 Ou darás tu força ao cavalo? ou vestirás o seu pescoço com trovão?
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃ |
20 Ou espanta-lo-ás, como ao gafanhoto? terrível é o fogoso respirar das suas ventas.
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃ |
21 Escarva a terra, e folga na sua força, e sai ao encontro dos armados.
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃ |
22 Ri-se do temor, e não se espanta, e não torna atráz por causa da espada.
| ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃ |
23 Contra ele rangem a aljava, o ferro flamante da lança e do dardo.
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃ |
24 Sacudindo-se, e removendo-se, escarva a terra, e não faz caso do som da buzina.
| ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃ |
25 Na fúria do som das buzinas diz: Eia! e de longe cheira a guerra, e o trovão dos príncipes, e o alarido.
| בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃ |
26 Ou vôa o gavião pela tua inteligência, e estende as suas asas para o sul?
| המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃ |
27 Ou se remonta a águia ao teu mandado, e põe no alto o seu ninho?
| אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃ |
28 Nas penhas mora e habita: no cume das penhas, e nos lugares seguros.
| סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃ |
29 Desde ali descobre a preza: seus olhos a avistam desde longe.
| משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃ |
30 E seus filhos chupam o sangue, e onde há mortos ai está.
| ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃ |
