Tiago 2
1 Meus irmãos, não tenhais a fé de nosso Senhor Jesus Cristo, Senhor da glória, em acepção de pessoas.
| אחים יקרים, כיצד יכולים אתם לטעון שהינכם שייכים לָאָדון הכבוד, ישוע המשיח, בעודכם מפלים לרעה את העניים? |
2 Porque, se no vosso ajuntamento entrar algum homem com anel de ouro no dedo, com vestidos preciosos, e entrar também algum pobre com vestido sordido,
| אם יבוא לקהילתכם איש עשיר, לבוש בגדים יקרים ועונד טבעות זהב, ואחריו יכנס לבית־הקהילה קבצן לבוש בגדים בלויים, |
3 E atentardes para o que traz o vestido precioso, e lhe disserdes: Assenta-te tu aqui num lugar de honra; e disserdes ao pobre: Tu, fica ai em pé, ou assenta-te abaixo do meu estrado;
| אל תכרכרו סביב העשיר בניסיון להושיבו במקום הטוב ביותר, ואל תפנו את העני בזלזול:”עמוד כאן ולא שם! אם הדבר אינו מוצא־חן בעיניך אתה יכול ללכת!“ |
4 Porventura não fizestes diferença dentro de vós mesmos, e não vos fizestes juízes de maus pensamentos?
| אלוהים אינו רוצה שתשפטו אדם על־פי עושרו, כי אין זה משפט צדק, ומעשה כזה אינו מביא כבוד לה׳. |
5 Ouvi, meus amados irmãos: Porventura não escolheu Deus aos pobres deste mundo para serem ricos na fé, e herdeiros do reino que promete aos que o amam?
| הקשיבו לי, אחים יקרים, הלא אלוהים בחר לתת לעניים אמונה עשירה ולהוריש להם את מלכותו – אותה מתנה נפלאה שהבטיח ה׳ לכל האוהבים אותו. |
6 Porém vós desonrastes o pobre. Porventura não vos oprimem os ricos, e não vos arrastam aos tribunais?
| ואילו אתם מביישים את העניים! האם אינכם יודעים כי העשירים הם הגורמים לכם צרות? הם גוזלים את כל כספכם ולבסוף סוחבים אתכם לבית־המשפט. |
7 Porventura não blasfemam eles o bom nome que sobre vós foi invocado?
| בדרך־כלל העשירים הם המלגלגים על ישוע אדוננו. |
8 Todavia, se cumprirdes, conforme a escritura, a lei real: Amarás a teu próximo como a ti mesmo, bem fazeis.
| ודאי שעליכם לשמור את המצווה:”ואהבת לרעך כמוך.“ |
9 Porém, se fazeis acepção de pessoas, cometeis pecado, e sois redarguidos pela lei como transgressores.
| אך אם אתם מפלים לרעה את העני, אתם חוטאים, כי עברתם על המצווה הזאת. |
10 Porque qualquer que guardar toda a lei, e deslisar em um só ponto, é culpado de todos.
| הרי יודעים אתם כי אדם ששומר את כל מצוות התורה, אך עובר על מצווה אחת בלבד, אשם בעיני אלוהים כאילו עבר על כל המצוות. |
11 Porque aquele que disse: Não cometerás adultério, também disse: Não matarás. Se tu pois não cometeres adultério, porém matares, estás feito transgressor da lei
| כי האלוהים אשר ציווה לא לנאוף ציווה גם לא לרצוח! לכן גם אם לא נאפת, אבל רצחת, הרי שעברת על חוקי ה׳ ואתה עומד אשם לפניו. |
12 Assim falai, e assim obrai, como devendo ser julgados pela lei da liberdade.
| שימו לב למה שאתם עושים ולמה שאתם חושבים, כי אלוהים ישפוט אתכם לפי תורת החירות והחופש. |
13 Porque o juízo virá sem misericórdia sobre aquele que não fez misericórdia; e a misericórdia gloría-se contra o juízo.
| אלוהים לא ירחם על מי שלא ריחם על אחרים; לעומת זאת הוא ירחם על אלה שריחמו על אחרים ויקל במשפטם. |
14 Meus irmãos, que aproveita se alguém disser que tem fé, e não tiver as obras? Porventura a fé pode salvá-lo?
| אחים יקרים, איזה ערך יש לטענתכם שאתם מאמינים משיחיים, אם אינכם מוכיחים את אמונתכם בהגשת עזרה לזולת? האם יכולה אמונה כזאת להציל מישהו? |
15 E, se o irmão ou a irmã estiverem nus, e tiverem falta de mantimento quotidiano,
| אם יש לכם חבר שזקוק באופן דחוף לאוכל ובגדים, |
16 E algum de vós lhe disser: Ide em paz, aquentai-vos, e fartai-vos; e lhe não derdes as coisas necessárias para o corpo, que proveito virá daí?
| ואתם אומרים לו:”לך לשלום, אלוהים יברך אותך וייתן לך אוכל ובגדים.“אבל אינכם עוזרים לו בעצמכם, מה הערך לדיבורים שלכם? |
17 Assim também a fé, se não tiver as obras, está morta em si mesma.
| מכאן אתם רואים שאמונה בלבד אינה מספיקה; עליכם להוכיח את אמונתכם על־ידי מעשים טובים. אמונה שאינה מוכיחה את עצמה על־ידי מעשים טובים היא חסרת ערך ונחשבת למתה. |
18 Porém dirá alguém: Tu tens a fé, e eu tenho as obras: mostra-me a tua fé pelas tuas obras, e eu te mostrarei a minha fé pelas minhas obras.
| מישהו יכול לומר:”אתה טוען שהדרך אל אלוהים היא באמצעות אמונה בלבד, ואילו אני אומר שמעשים טובים הם חלק בלתי־נפרד מהאמונה. הרי אינך יכול להוכיח את אמונתך ללא מעשים, בעוד שכל הרואה את מעשי יודע מיד על אמונתי.“ |
19 Tu crês que há um só Deus: fazes bem; também os demônios o crêem, e estremecem.
| האם יש ביניכם כאלה שחושבים עדיין שמספיק רק להאמין שיש אלוהים והוא אחד? אל תשכחו שגם השדים מאמינים בקיומו של אל אחד, והם פוחדים ממנו פחד מוות. |
20 Mas, ó homem vão, queres tu saber que a fé sem as obras está morta?
| שוטים! מתי תלמדו שאין כל ערך לאמונתכם אם אינכם שומעים בקול אלוהים? אמונה שאינה באה לידי ביטוי במעשים טובים אינה שווה פרוטה. |
21 Porventura o nosso pai Abraão não foi justificado pelas obras, quando ofereceu sobre o altar o seu filho Isaac?
| האם אינכם זוכרים שאפילו אברהם אבינו נצדק במעשיו? אברהם שמע בקול אלוהים גם כשביקש ממנו להקריב למוות את בנו היחיד יצחק. |
22 Bem vês que a fé cooperou com as suas obras, e que a fé foi aperfeiçoada pelas obras.
| אברהם בטח באלוהים בכל לבו, והיה מוכן לעשות כל מה שאמר לו – מעשיו השלימו את אמונתו. |
23 E cumpriu-se a escritura, que diz: E creu Abraão em Deus, e foi-lhe isso imputado a justiça, e foi chamado o amigo de Deus.
| הכתובים מספרים לנו כי אברהם האמין בה׳ וכי אמונתו נחשבה לו לצדקה. אברהם אף נקרא”אוהב אלוהים“. |
24 Vedes então que o homem é justificado pelas obras, e não somente pela fé.
| אתם רואים, אם כן, שאדם נושע בזכות אמונתו המתבטאת במעשים. |
25 E de igual modo Rahab, a meretriz, não foi também justificada pelas obras, quando recolheu os emissários, e os despediu por outro caminho?
| גם רחב הזונה ניצלה בזכות מעשיה, כאשר הסתירה את שני המרגלים ושלחה אותם בדרך אחרת, הרחק מרודפיהם. |
26 Porque, assim como o corpo sem o espírito está morto, assim também a fé sem as obras está morta.
| כשם שגוף בלי נשמה מת הוא, כך גם אמונה שאינה מתבטאת במעשים טובים מתה היא. |
