Gênesis 8
1 E lembrou-se Deus de Noé, e de toda a besta, e de todo o animal, e de toda a rêz que com ele estava na arca: e Deus fez passar um vento sobre a terra, e aquietaram-se as águas.
| ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים |
2 Cerraram-se também as fontes do abismo, e as janelas dos céus, e a chuva dos céus deteve-se.
| ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים |
3 E as águas tornaram de sobre a terra continuamente, e ao cabo de cento e cincoênta dias as águas minguaram.
| וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים--מקצה חמשים ומאת יום |
4 E a arca repousou, no sétimo mes, no dia dezesete do mes, sobre os montes de Ararat.
| ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט |
5 E foram as águas indo e minguando até ao décimo mes: no décimo mes, no primeiro dia do mes, apareceram os cumes dos montes.
| והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים |
6 E aconteceu que, ao cabo de quarenta dias, abriu Noé a janela da arca que tinha feito.
| ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה |
7 E soltou um corvo, que saiu, indo e voltando, até que as águas se secaram de sobre a terra.
| וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ |
8 Depois soltou uma pomba, a vêr-se as águas tinham minguado de sobre a face da terra.
| וישלח את היונה מאתו--לראות הקלו המים מעל פני האדמה |
9 A pomba porém não achou repouso para a planta do seu pé, e voltou a ele para a arca; porque as águas estavam sobre a face de toda a terra: e ele estendeu a sua mão, e tomou-a, e meteu-a consigo na arca.
| ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה--כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה |
10 E esperou ainda outros sete dias, e tornou a enviar a pomba fora da arca.
| ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה |
11 E a pomba voltou a ele sobre a tarde; e eis, arrancada, uma folha de oliveira no seu bico: e conheceu Noé que as águas tinham minguado sobre a terra.
| ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ |
12 Então esperou ainda outros sete dias; e enviou fora a pomba, mas não tornou mais a ele.
| וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד |
13 E aconteceu que no ano seiscentos e um, no mês primeiro, no primeiro dia do mes, as águas se secaram de sobre a terra: então Noé tirou a cobertura da arca, e olhou, e eis que a face da terra estava enxuta.
| ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה |
14 E no segundo mes, aos vinte e sete dias do mes, a terra estava seca.
| ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש--יבשה הארץ |
15 Então falou Deus a Noé, dizendo:
| וידבר אלהים אל נח לאמר |
16 Sai da arca, tu, e tua mulher, e teus filhos, e as mulheres de teus filhos contigo.
| צא מן התבה--אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך |
17 Todo o animal que está contigo, de toda a carne, de ave, e de gado, e de todo o réptil que se roja sobre a terra traze fora contigo; e povôem abundantemente a terra, e frutifiquem, e se multipliquem sobre a terra.
| כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ--הוצא (היצא) אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ |
18 Então saiu Noé, e seus filhos, e sua mulher, e as mulheres de seus filhos com ele,
| ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו |
19 Todo o animal, todo o réptil, e toda a ave, e tudo o que se move sobre a terra, conforme as suas famílias, saiu para fora da arca.
| כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ--למשפחתיהם יצאו מן התבה |
20 E edificou Noé um altar ao Senhor; e tomou de todo o animal limpo, e de toda a ave limpa, e ofereceu holocaustos sobre o altar.
| ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח |
21 E o Senhor cheirou o suave cheiro, e disse o Senhor em seu coração: Não tornarei mais a amaldiçoar a terra por causa do homem; porque a imaginação do coração do homem é má desde a sua meninice, nem tornarei mais a ferir todo o vivente, como fiz.
| וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי |
22 Enquanto a terra durar, sementeira e sega, e frio e calor, e verão e inverno, e dia e noite, não cessarão.
| עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה--לא ישבתו |
A Dove is Sent Forth from the Ark
