Gênesis 21
1 E o Senhor visitou a Sarah, como tinha dito; e fez o Senhor a Sarah como tinha falado.
| ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃ |
2 E concebeu Sarah, e pariu a Abraão um filho na sua velhice, ao tempo determinado, que Deus lhe tinha dito.
| ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃ |
3 E chamou Abraão o nome de seu filho que lhe nascera, que Sarah lhe parira, Isaac.
| ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃ |
4 E Abraão circuncidou o seu filho Isaac, quando era da idade de oito dias, como Deus lhe tinha ordenado.
| וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃ |
5 E era Abraão da idade de cem anos, quando lhe nasceu Isaac seu filho.
| ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃ |
6 E disse Sarah: Deus me tem feito riso: todo aquele que o ouvir, se rirá comigo.
| ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃ |
7 Disse mais: Quem diria a Abraão que Sarah daria de mamar a filhos? porque pari-lhe um filho na sua velhice.
| ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃ |
8 E cresceu o menino, e foi desmamado; então Abraão fez um grande banquete no dia em que Isaac foi desmamado.
| ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃ |
9 E viu Sarah que zombava o filho de Hagar a egípcia, o qual tinha parido a Abraão.
| ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃ |
10 E disse a Abraão: Deita fora esta serva e o seu filho; porque o filho desta serva não herdará com meu filho, com Isaac.
| ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃ |
11 E pareceu esta palavra mui má aos olhos de Abraão, por causa de seu filho.
| וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃ |
12 Porém Deus disse a Abraão: Não te pareça mal aos teus olhos acerca do moço, e acerca da tua serva; em tudo o que Sarah te diz, ouve a sua voz; porque em Isaac será chamada a tua semente
| ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃ |
13 Mas também do filho desta serva farei uma nação, porquanto é tua semente.
| וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃ |
14 Então se levantou Abraão pela manhã de madrugada, e tomou pão, e um odre d'água, e os deu a Hagar, pondo-os sobre o seu ombro; também lhe deu o menino, e despediu-a; e ela foi-se, andando errante no deserto de Berseba.
| וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃ |
15 E consumida a água do odre, lançou o menino debaixo de uma das árvores.
| ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃ |
16 E foi-se, e assentou-se em frente, afastando-se a distância dum tiro de arco; porque dizia: Que não veja morrer o menino. E assentou-se em frente, e levantou a sua voz, e chorou.
| ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃ |
17 E ouviu Deus a voz do menino, e bradou o anjo de Deus a Hagar desde os céus, e disse-lhe: Que tens, Hagar? não temas, porque Deus ouviu a voz do moço desde o lugar onde está.
| וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃ |
18 Ergue-te, levanta o moço, e pega-lhe pela mão, porque dele farei uma grande nação.
| קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃ |
19 E abriu-lhe Deus os olhos, e viu um poço d'água: e foi-se, e encheu o odre d'água, e deu de beber ao moço.
| ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃ |
20 E era Deus com o moço, que cresceu; e habitou no deserto, e foi flecheiro.
| ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃ |
21 E habitou no deserto de Paran; e sua mãe tomou-lhe mulher da terra do Egito.
| וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃ |
22 E aconteceu naquele mesmo tempo que Abimelech, com Phichol, príncipe do seu exército, falou com Abraão, dizendo: Deus é contigo em tudo o que fazes;
| ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃ |
23 Agora pois, jura-me aqui por Deus que me não mentirás a mim, nem a meu filho, nem a meu neto: segundo a beneficência que te fiz, me farás a mim, e à terra onde peregrinaste.
| ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃ |
24 E disse Abraão: Eu jurarei.
| ויאמר אברהם אנכי אשבע׃ |
25 Abraão, porém, repreendeu a Abimelech por causa de um poço d'água, que os servos de Abimelech haviam tomado por força.
| והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃ |
26 Então disse Abimelech: Eu não sei quem fez isto; e também tu mo não fizeste saber, nem eu o ouvi senão hoje.
| ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃ |
27 E tomou Abraão ovelhas e vacas, e deu-as a Abimelech; e fizeram ambos concerto.
| ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃ |
28 Pôs Abraão, porém, à parte sete cordeiras do rebanho.
| ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃ |
29 E Abimelech disse a Abraão: Para que estão aqui estas sete cordeiras, que puseste à parte?
| ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃ |
30 E disse: Tomarás estas sete cordeiras de minha mão, para que sejam em testemunho que eu cavei este poço.
| ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃ |
31 Por isso se chamou aquele lugar Berseba, porquanto ambos juraram ali.
| על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃ |
32 Assim fizeram concerto em Berseba. Depois se levantou Abimelech e Phichol, príncipe do seu exército, e tornaram-se para a terra dos philisteus.
| ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃ |
33 E plantou um bosque em Berseba, e invocou lá o nome do Senhor, Deus eterno.
| ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃ |
34 E peregrinou Abraão na terra dos philisteus muitos dias.
| ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃ |
