Êxodo 31

1 Depois falou o Senhor a Moisés, dizendo:

וידבר יהוה אל משה לאמר׃

2 Eis que eu tenho chamado por nome a Bezaleel, o filho de Uri, filho de Ur, da tribo de Judá,

ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה׃

3 E o enchi do espírito de Deus, de sabedoria, e de entendimento, e de ciência, em todo o artifício,

ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה׃

4 Para inventar invenções, e obrar em ouro, em prata, e em cobre,

לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת׃

5 E em lavramento de pedras para engastar, e em artifício de madeira, para obrar em todo o lavor.

ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה׃

6 E eis que eu tenho posto com ele a Aholiab, o filho de Ahisamach, da tribo de Dan, e tenho dado sabedoria ao coração de todo aquele que é sábio de coração, para que façam tudo o que te tenho ordenado;

ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך׃

7 A saber, a tenda da congregação, e a arca do testemunho, e o propiciatório que estará sobre ela, e todos os vasos da tenda;

את אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל׃

8 E a mesa com os seus vasos, e o castiçal puro com todos os seus vasos, e o altar do incenso;

ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת׃

9 E o altar do holocausto com todos os seus vasos, e a pia com a sua base;

ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו׃

10 E os vestidos do ministério, e os vestidos santos de Aarão o sacerdote, e os vestidos de seus filhos, para administrarem o sacerdócio;

ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃

11 E o azeite da unção, e o incenso aromático para o santuário: farão conforme a tudo que te tenho mandado.

ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתך יעשו׃

12 Falou mais o Senhor a Moisés, dizendo:

ויאמר יהוה אל משה לאמר׃

13 Tu pois fala aos filhos de Israel, dizendo: Certamente guardareis meus sábados: porquanto isso é um sinal entre mim e vós nas vossas gerações; para que saibais que eu sou o Senhor, que vos santifica.

ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם׃

14 Portanto guardareis o sábado, porque santo é para vós: aquele que o profanar certamente morrerá; porque qualquer que nele fizer alguma obra, aquela alma será extirpada do meio do seu povo.

ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה׃

15 Seis dias se fará obra, porém o sétimo dia é o sábado do descanço, santo ao Senhor; qualquer que no dia do sábado fizer obra, certamente morrerá.

ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת׃

16 Guardarão pois o sábado os filhos de Israel, celebrando o sábado nas suas gerações por concerto perpétuo.

ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם׃

17 Entre mim e os filhos de Israel será um sinal para sempre: porque em seis dias fez o Senhor os céus e a terra, e ao sétimo dia descançou, e restaurou-se.

ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש׃

18 E deu a Moisés (quando acabou de falar com ele no monte de Sinai) as duas tábuas do testemunho, tábuas de pedra, escritas pelo dedo de Deus.

ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלהים׃