Eclesiastes 3
1 Tudo tem o seu tempo determinado, e todo o propósito debaixo do céu tem o seu tempo:
| לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים |
2 Há tempo de nascer, e tempo de morrer: tempo de plantar, e tempo de arrancar o que se plantou:
| עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע |
3 Tempo de matar, e tempo de curar: tempo de derribar, e tempo de edificar:
| עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות |
4 Tempo de chorar, e tempo de rir: tempo de prantear, e tempo de saltar:
| עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד |
5 Tempo de espalhar pedras, e tempo de ajuntar pedras: tempo de abraçar, e tempo de afastar-se de abraçar:
| עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק |
6 Tempo de buscar, e tempo de perder: tempo de guardar, e tempo de deitar fora:
| עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך |
7 Tempo de rasgar, e tempo de coser: tempo de calar, e tempo de falar:
| עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר |
8 Tempo de amar, e tempo de aborrecer: tempo de guerra, e tempo de paz.
| עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום |
9 Que vantagem tem o trabalhador daquilo em que trabalha?
| מה יתרון העושה באשר הוא עמל |
10 Tenho visto o trabalho que Deus deu aos filhos dos homens, para com ele os afligir.
| ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו |
11 Tudo fez formoso em seu tempo: também pôs o século no coração deles, sem que o homem possa descobrir a obra que Deus fez desde o princípio até ao fim.
| את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף |
12 Já tenho advertido que não há coisa melhor para eles do que alegrar-se e fazer bem na sua vida;
| ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו |
13 Como também que todo o homem coma e beba, e goze do bem de todo o seu trabalho: isto é um dom de Deus.
| וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא |
14 Sei eu que tudo quanto Deus faz isso durará eternamente: nada se lhe deve acrescentar, e nada dele se deve diminuir; e isto faz Deus para que haja temor diante dele.
| ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו |
15 O que houve de antes ainda o há agora: e o que há de ser, já foi; e Deus pede conta do que passou.
| מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף |
16 Vi mais debaixo do sol, no lugar do juízo, que havia ali impiedade, e no lugar da justiça que ali havia impiedade.
| ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע |
17 Eu disse no meu coração: Deus julgará o justo e o ímpio; porque ali será o tempo para julgar de todo o intento e sobre toda a obra.
| אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם |
18 Disse eu no meu coração acerca do estado dos filhos dos homens, que Deus lhes declararia; e eles o veriam, que eles são como as bestas em si mesmos.
| אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם |
19 Porque o que sucede aos filhos dos homens, isso mesmo também sucede às bestas, e o mesmo sucede a eles ambos: como morre um, assim morre o outro; e todos tem o mesmo fôlego, e a vantagem dos homens sobre as bestas não é nenhuma, porque todos são vaidade.
| כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל |
20 Todos vão para um lugar: todos foram feitos do pó, e todos voltarão ao pó
| הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר |
21 Quem adverte que o fôlego dos filhos dos homens sobe para cima, e que o fôlego das bestas desce para baixo da terra?
| מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ |
22 Assim que tenho visto que não há coisa melhor do que alegrar-se o homem nas suas obras, porque essa é a sua porção; porque quem o levará a ver o que será depois dele
| וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו |
